לחום ולקיץ יש הרבה השפעות, אבל עבור מי שסובל ממיגרנות ייתכן שהימים החמים אפילו קשים יותר. מהי מיגרנה ואיך הקנאביס הרפואי יכול לעזור לכם להרגיש טוב יותר?
הימים החמים, הטמפרטורות הגבוהות ובילוי ממושך בשמש  יכולים לגרום לכל אחד להרגיש עייפות וחולשה, אבל עבור מי שסובל ממיגרנות כל אלה טריגרים שעשויים להחמיר כאבי ראש שגם ככה מגיעים לבקר באופן קבוע. אבל האם כאב הראש הזה הוא מיגרנה ואם כן, מה אפשר לעשות כדי להקל?

מהי מיגרנה ואיך תזהו אותה?

מיגרנה היא כאב ראש כרוני חזק שיכול להימשך בין שעות לימים.
סממן ראשון לכך שזה יותר מכאב ראש רגיל הוא שמדובר בהתקפים חוזרים ולא במשהו חד פעמי. כאב הראש המאפיין מיגרנה הוא כל כך חזק שהוא משבש  את תפקוד היומיום, והוא לרוב נמשך בין 4 ל-72 שעות ובמקרים חריגים אפילו יותר.
הסימפטומים למיגרנה משתנים מאדם לאדם, ולרוב יכללו אחד או את כל התסמינים: כאב בצד אחד של הראש ש"פועם" בעוצמה בינונית עד חזקה, בחילה, הקאה ורגישות לאור, רעש וריחות.

אצל חלק מהסובלים ממיגרנות ישנן תחושות מקדימות המעידות על בואו של כאב הראש, המכונות אאורה. האאורה מאופיינת בהבזקי אור, נקודות שחורות בשדה הראיה ואפילו תחושת עקצוץ בידיים וברגליים, היא נמשכת בין רבע שעה לשעה והיא יכולה להגיע רגע לפני התפרצות כאב הראש של המיגרנה או במהלכו.
במקרים קיצוניים יכולה אפילו להופיע הפרעה בדיבור, בהבנה או בתחושה.
גם לאחר שהמיגרנה חולפת, פעמים רבות נשארת תחושת חולשה ותשישות.

 

מה גורם למיגרנה?

מיגרנה היא בעצם כאב ראש שמושפע מגירויים המתרחשים בתוך או מחוץ לגוף, והיא בעצם הביטוי לאופן התגובה של המוח לגירויים הללו, הנוצרים בסביבת האדם או בגופו.
בחשיפה לאחד מהטריגרים, נוצר רצף של תגובות עצביות במוח שבסופו משוחררים חומרים יוצרי דלקת ומרחיבי כלי דם. אלה החומרים שגורמים לכאב הפועם ולתסמינים הנוספים של המיגרנה.
ישנם שלל גירויים פנימיים וחיצוניים שיכולים לגרום להתפרצות מיגרנה: שינויים בשעות השינה (שינה שהתקצרה או התארכה), שינויי תזונה או בסדר הארוחות, שינויים בצריכת קפאין או מים, ואפילו שינויים בלחץ הברומטרי כפי שקורה בטיסות – כל אלה יכולים לגרום להתפרצות של כאב הראש הכרוני.
בנוסף סיבות פנימיות כמו לחץ ומתח – שניהם טריגרים חזקים ורציניים למיגרנה, ומספיקה חשיפה לאחד מכל הנ"ל כדי לגרום להתפרצות.

 

מי סובל ממיגרנה?

מדובר במחלה שכיחה שתוקפת בעיקר נשים. ההערכה היא שכ-20% מהנשים ו-7% מהגברים סובלים ממיגרנה. עד לגיל הוסת השכיחות זהה ולאחר מכן השכיחות עולה בקרב נשים – כאשר שיא השכיחות למחלה קיים בטווח גילאי 30-40.
גורמי הסיכון למיגרנה קשורים בהיסטוריה משפחתית – אם אחד ההורים סובל או סבל ממיגרנות ישנה סבירות שגם ילדיהם יסבלו מכך, וכאמור נשים בשנות הפוריות שלהן סובלות במיוחד ממיגרנה, רבות מדווחות שהמיגרנה מופיעה סביב הוסת החודשית.
בנוסף ישנם דיווחים של נשים בהריון שמספרות שבמהלך השליש הראשון של ההריון ישנה החמרה ודווקא בהמשך ההריון ישנה הקלה בתסמינים. 

הקיץ יכול להחמיר את התסמינים
רבים הסובלים ממיגרנה מדווחים כי בעונת הקיץ תדירות הופעת התסמינים והחוזק שלהם מתגברים, וזה כנראה בגלל החום הגבוה והלחות שגורמת להזיע ולאבד נוזלים, וכבר ציינו שכל אלו יכולים להוות טריגר להתפרצויות מיגרנה בתדירות גבוהה יותר מהרגיל.

 

אז איך מתמודדים?

רוב התקפי המיגרנה חולפים בהדרגה מעצמם. אצל חלק מהאנשים שינה יכולה לעזור וחלק מהסובלים ממיגרנה מדווחים שהקאה מעלימה את המיגרנה בפתאומיות. אבל לחכות שהמיגרנה פשוט תחלוף או "לישון את הכאב" לא תמיד אפשרי, ועדיין יש מה לעשות.

הטיפול במיגרנה מתחלק לשניים: טיפול נקודתי וטיפול מניעתי.
לא קיים כיום טיפול שיכול לרפא מיגרנה, אבל ישנם טיפולים שיכולים להקל בזמן התפרצות או להקל על התדירות שזה קורה. רוב הטיפולים הם תרופתיים וכוללים משככי כאבים ותרופות נוגדות דלקת עם או בלי מרשם, ולעיתים אף טיפול במדבקות אסטרוגן במקרים של מיגרנה וסתית אצל נשים.
עם זאת, קיימות גם כמה אלטרנטיבות נוספות:

• דיקור ושיאצו – טיפולים ברפואה משלימה הניבו פחות כאבי ראש בקרב מטופלים. בנוסף עולה ממחקרים כי טיפול בדיקור שנמשך 8 שבועות רצופים ומעלה גרמו להפחתה ממשית בכאבי הראש לעומת מטופלים שקיבלו טיפול תרופתי.
• טיפול בפולס מגנטי – מדובר במתקן ידני נישא השולח "פולסים" מגנטיים לחלק האחורי של הראש, ומחקר שנערך בארה"ב הוכיח את יעילות המכשיר בקרב מטופלים הסובלים ממיגרנה עם אאורה.
• טיפול ביולוגי – בשנים האחרונות בוצעו מספר מחקרים שחקרו את החלבון CGPR שהוא אחד החלבונים המשתחררים במחלה התקף מיגרנה. בעקבות המחקר הופיעו תקופות שמטרתן לחסום את פעולת החלבון ובכך לסייע במניעת התקף, בטיפול בזמן התקף או לתת מענה בשתי החזיתות, בהתאם לתרופה.
• טיפול בקנאביס רפואי – בחוט השדרה ובמוח שלנו ישנה מערכת הנקראת אנדוקנבינואידית, ולה יש תפקיד חשוב ביותר בכל הנוגע למנגנוני הכאב שלנו. קיים קשר חזק בין חוסר פעילות של המערכת הזו, להיווצרות התקפי מיגרנה, ולפי המחקרים, השימוש בקנאביס מדמה את פעילות אותה מערכת ובכך מאפשר לגוף להתרפות ולכאב להיעלם.

 

מה אומר המחקר על הקשר בין קנאביס למיגרנה?

המחקרים שנעשו על שימוש בקנאביס רפואי לטיפול במיגרנה מצביעים על פוטנציאל משמעותי להפחתת תדירות ועוצמת ההתקפים. מחקרים רטרוספרטיביים כמו זה של Rhyne et al משנת 2016 מצאו שכ-85% מהמשתמשים בקנאביס רפואי חוו ירידה בתדירות התקפי המיגרנה. מטופלים דיווחו על קיצור משך המיגרנה ועל ירידה בשימוש בתרופות אחרות לטיפול בכאב.

ב-2021 פורסמה סקירה שיטתית שסיכמה מחקרים על מגוון צורות שימוש בקנאביס, כולל אידוי, שמנים וטינקטורות. הסקירה הראתה שיפור הן במניעת התקפים והן בטיפול אקוטי בזמן התקף. עם זאת השפעת הקנאביס משתנה לפי סוג החומר, מינון ואופן השימוש.

כפי שהופיע בשני המחקרים הקודמים, ההשערה לאופן השפעת הקנאביס על מיגרנה, קשורה למנגנון המערכת האנדוקנבינואידית המסייעת בוויסות כאבים ודלקות. השילוב של CBD ו-THC עשוי להיות יעיל במיוחד בשיפור תסמיני המיגרנה, אבל המחקר עדיין מוגבל ורוב המידע מבוסס על דיווחים עצמיים של משתמשים.

 לבעלי רישיון בלבד | אין האמור לעיל להוות תחליף לייעוץ רפואי | ט.ל.ח

הפוסט איך קנאביס רפואי יכול לעזור להתגבר על המיגרנה? הופיע לראשונה ב-Seach.

הפוסט CBD איך הוא משפיע עלינו הופיע לראשונה ב-Seach.

בזמן שסוג מסוים של מטופלים שצורכים קנאביס רפואי ברישיון נהנה מרגיעה ושלווה, אצל אחרים מוביל השימוש דווקא לעלייה ברמת העצבים והדאגה. נשאלת השאלה, במיוחד בתקופה כה מורכבת בה יש השפעה לכל צעד ומחשבה, איך אפשר לדעת מה תהיה ההשפעה? זאת במיוחד כאשר רבים מחפשים פתרונות לתחושת חוסר האונים והחשש שמלווה את רוב תושבי ישראל בכל רגע ביום ובלילה. על פי פרסום באתר של מגזין Washington Post  המתייחס לנושא ואף מצטט פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות ב-,Johns Hopkins Medicine השפעות של הקנאביס הרפואי יכולות להשתנות אפילו אצל אותו אדם ובשתי הזדמנויות שונות. הדבר מחדד את הטענה שקשה לחזות את אופן התגובה ואפקטיביות הטיפול בחרדה ולהחליט באופן חד משמעי, האם אכן צמח הקנאביס בו בוחרים מיליוני משתמשים ברחבי העולם אכן מהווה אמצעי נפוץ להרגעה והפחתת מתח, או שהחרדה היא דווקא אחת מתופעות הלואי. גם על פי מאמר נוסף שפורסם באתר המגזין, הדעה הרווחת בקרב מומחים רבים היא כי סוג הקנאביס, אופן צריכתו והמינון, קובעים את השפעתו על הגוף, בכל פעם מחדש.

מה המחקר אומר על שימוש ב-THC או CBD לטיפול בחרדה?

מחקרים שבדקו את סוגי ההשפעה השונים של הקנאביס מראים כי בגלל מורכבותו של הצמח המשפיעה על רוב הקשרים העצביים במוח, ישנו אפקט שונה בקרב מגוון משתמשים. הדגש המרכזי שמשפיע על ההרגשה ותופעות הלוואי הוא כמותו כל אחד מהחומרים הפעילים בקנאביס: THC, ו-CBD.
במחקר שנערך על CBD בשנת 2019 במרפאה פסיכיאטרית בקולורדו, נבדקו 72 מטופלים שסבלו מחרדה ו/או הפרעות שינה. במהלך המחקר המטופלים קיבלו CBD כטיפול בנוסף לטיפול הרגיל שלהם על מנת לבדוק את ההשפעה על רמות החרדה ואיכות השינה שלהם.
כ-79% מהמטופלים דיווחו על ירידה ברמות החרדה בחודש הראשון וכ-66% דיווחו על שיפור בשינה. מעניין במיוחד לראות שרמות החרדה נשארו נמוכות לאורך כל תקופת המחקר שנמשכה 3 חודשים. המינון הממוצע היה 25mg/d, כאשר חלק מהמטופלים קיבלו מינון גבוה יותר של 175mg/d. המחקר הראה גם שה-CBD היה בטוח לשימוש עם תופעות לוואי מינימליות.

בכל הנוגע לסיכון לחרדה ודיכאון אצל בני נוער והשפעת הקנאביס עליהם, נערך ב-2019 מחקר מקיף, וכלל מטא-אנליזה של 11 מחקרים ו-23,317 משתתפים.
החוקרים מצאו כי שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות מגביר משמעותית את הסיכון לפתח דיכאון וחרדה בבגרות. הסיכון לדיכאון היה גבוה ב-37% בקרב משתמשי קנאביס לעומת הקבוצה שלא השתמשה. המחקר הדגיש במיוחד את הסיכון בקרב משתמשים צעירים ואת החשיבות של מניעת שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות.

גם המינונים משפיעים באופן שונה על חרדות. במחקר שפורסם בשנת 2017 בדקו את השפעת מינונים שונים של THC על 42 מתנדבים בריאים במצבי לחץ. במחקר מצאו שTHC במינון של 7.5 מ"ג, שנחשב נמוך, הפחית את השפעות הלחץ השלילי והגביר רגשות חיוביים בקרב הנבדקים, בעוד מינון גבוה יותר של 12.5 מ"ג הגביר את החרדה ומצב רוח שלילי.

בסקירה שיטתית שפורסמה בשנת 2019 ובחנה את כל המחקרים הקליניים על קנאביס רפואי וקבינואידים סינתטיים בטיפול ב-PTSD, נכללו 12 מחקרים. הסקירה גילתה כי קבינואידים יכולים להפחית סיפטומים של PTSD, במיוחד סיוטים וזכרונות חודרניים. עם זאת, החוקרים הדגישו שיש צורך במחקרים נוספים עם מתודולוגיה חזקה יותר כדי לאשש את הממצאים הללו.

קנאביס וחרדה – רק בישראל

על פי משרד הבריאות, פוסט טראומה (PTSD) הכוללת מאפיינים של חרדות שנקשרות לאירוע ספציפי, היא האבחנה הפסיכיאטרית היחידה בישראל שנחשבת להתוויה מאושרת לקנאביס רפואי. בנוסף, בתחום הפסיכיאטריה ובכל הקשור לתחום, מותנה אישור השימוש במגוון רב של קריטריונים במצטבר, כדוגמת ״ 30% נכות לפחות לפי סעיפי המוסד לביטוח לאומי/משרד הביטחון, הנמשכת מעבר ל-3 שנים והמאופיינת במצוקה נפשית רבה״. זאת בנוסף לדרישה למיצוי של ״לפחות 2 התערבויות תרופתיות מקובלות, כל התערבות לפרק זמן מינימאלי של חודשיים, ו-2  התערבויות פסיכולוגיות מקובלות״.

לסיכום, הבחירה בקנאביס רפואי כפתרון המיועדת להפחתת רמת החרדה, הלחץ והמתח בתקופה הנוכחית ובכלל, מבוססת על מספר גורמים, החל מאופן השימוש ועד למינון הנדרש, כמו גם מינון הרכיבים הפעילים בצמח. למרות זאת, עדיין לא ניתן לחזות מראש את ההשפעה על משתמש ספציפי, שעלולה כאמור להשתנות בין שימוש אחד לאחר. אם אתם מטופלים בעלי רישיון,  חשוב שתבצעו כמה דברים שיכולים לסייע בהפחתת הסיכון להחמרת התסמינים:

• התייעצו עם רוקח על אופן המינון ובדקו האם יכולה להיות אינטראקציה בין הקנאביס הרפואי עם תרופות אחרות, דבר המצריך פעמים רבות התייעצות עם רופא.ת המשפחה או כל מומחה אחר לבעיה ממנה אתם סובלים.
• הקפידו לרכוש את הקנאביס הרפואי רק מבתי מרקחת וגורמים מורשים ורשמיים, ובקשו הדרכה וליווי, במיוחד בשלבים הראשונים של השימוש.
• שלבו בטיפול גם שיטות נוספות להתרגעות כדוגמת יוגה, מדיטציה, מיינדפולנס, ואפילו עיסוק בתחביבים שאתם אוהבים במיוחד ושעושים לכם טוב.

לבעלי רישיון בלבד | אין האמור לעיל להוות תחליף לייעוץ רפואי | ט.ל.ח

הפוסט קנאביס וחרדות: טוב יותר או פחות? הופיע לראשונה ב-Seach.

בגדול – מאד בגדול – נחלק עולם הקנאביס הרפואי לשני זני מקור עיקריים: סאטיבה או אינדיקה.

מדוע? כי בעוד שעד היום זו אכן החלוקה המסורתית המקובלת, הרי שלא מעט מחקרים עדכניים בתחום סבורים כי שאלת השייכות לזן מקור זה או אחר איננה האינדיקטור העיקרי להשפעת הצמח על המשתמשים, ותכף נרחיב על כך.

מה ההבדל בין הזנים?

אמנם גם סאטיבה וגם אינדיקה הם זנים של קנאביס, אבל ניתן בהחלט לתת סימנים מובהקים להבדלים בין השניים. הראשון הוא מורפולוגי, כלומר צורני: בעוד שעלי הסאטיבה מאופיינים במראה צר וארוך וצומחים לגובה, עליו של צמח מזן אינדיקה רחבים ושיחיו נמוכים יותר.
למרות ההבדלים החיצוניים, מחקרים עדכניים מראים כי ההבדלים המורפולוגיים האלו אינם מעידים בהכרח על ההשפעות של הצמח על המשתמשים. למעשה, זנים מודרניים הם לעיתים קרובות הכלאות גנטיות (היברידיות) של סאטיבה ואינדיקה, כך שהשפעותיהם תלויות בעיקר בהרכב הכימי שלהם, ולא בזן המסוים אליו הם משויכים.

כלל אצבע נוסף המבחין בין השניים גורס כי סאטיבה הוא זן ממריץ, המתאים לשימוש ביום, מעורר יצירתיות ומיקוד כמו גם תיאבון, וכן מפחית מתח וחרדה ואילו האינדיקה מאופיין בהיותו מרגיע, מגביר תחושת הרפיה, מפחית כאבים וחרדה ומסייע בנדודי שינה.

אבל כאמור, זה לא עד כדי כך פשוט.

מחקרים טוענים היום שהשניים הרבה יותר דומים מאשר שונים, וכי זה לא הזן שקובע אלא ההרכב הכימי המסוים והייחודי לאותו צמח. טרפנים כמו מירסן (Myrcene), שקשור להרפיה ושיכוך כאבים, ולימונן (Limonene) המשפיע על מצב הרוח, ממלאים תפקיד חשוב בהשפעות הצמח. מעבר לכך, השילוב בין קנבינואידים כמו THC ו-CBD לבין טרפנים יוצר "אפקט פמליה" (Entourage Effect), שבו הרכיבים מגבירים זה את השפעתו של זה.

בהקשר זה יש לציין כי אמנם עד שהוצא בשנות ה-30 של המאה העשרים מחוץ לחוק במדינות רבות בעולם היווה הקנאביס מרכיב מרכזי בתרופות רבות ואולם מהרגע שהוכרז הצמח כסם מסוכן ללא תועלת רפואית, הוגבלו גם המחקרים אודותיו וזו הסיבה העיקרית להיווצרות פער מסוים בהבנת הצמח.

כך או כך, נכון להיום, המחקר בתחום מתרכז בשני החומרים הפעילים הייחודיים לקנאביס: CBD ו-THC. חומרים פעילים אלו "יודעים" להיקשר. לרצפטורים שבגופנו ולשחק תפקידים שונים בשיכוך כאבים, הפחתת דלקות, ושיפור איכות החיים במגוון מצבים רפואיים.
אך חשוב לזכור שגם לטרפנים ופלבונואידים בצמח יש תפקיד קריטי באינטראקציה בין מרכיביו, מה שמוביל להשפעות סינרגטיות ייחודיות

אז נכון, יש הבדל בהרכב הקנבינואידים והטרפנים בין זני האינדיקה והסאטיבה אבל השונות בהרכב הכימי בתוך אותו הזן יכולה להיות כה משמעותית, עד כי יש ספק גדול אם ניתן לייחס לזני סאטיבה השפעה מאפיינת ונבדלת מזני האינדיקה ולהיפך.

ריכוז ה-THC , למשל, יכול להשתנות באופן כה ניכר בתוך דגימות שונות בזן ספציפי עד כדי פי 5 THC באותו הזן.

במילים אחרות החוכמה, ככל הנראה, היא להצליח לזהות בין הזנים השונים באמצעות פרופיל הקנאבינואידים והטרפנים המצויים בהם, ובכך גם להצליח להניח (או לנבא אם תרצו) כיצד יושפעו מכך המטופלים בעלי הרישיון.

זאת ועוד: בשנים האחרונות עבר הקנאביס שינויים גנטיים רבים שנועדו כדי להתאימו לצרכי האדם ולמקסם את תכונותיו המרפאות. רוב הצמחים הרפואיים, לפיכך, הם מה שאנחנו מכנים "היברידים". כלומר מיקס גנטי של סאטיבה ואינדיקה.

מדוע, אם כן, ממשיכים לדון בסוגיה אינדיקה או סאטיבה במקום אילו קנבינואידים וטרפנים יש בצמח המסוים? התשובה הקצרה היא כי זה הכי קל, מסורתי ופשוט להבנה ואבחנה.

הארוכה יותר, והמעניינת לענייננו, היא שהיות שקנאביס רפואי הולך ותופס מקום של כבוד בארסנל אפשרויות ההקלה ואף הריפוי המוצעות למטופלים רבים, גם המחקר עושה בכל רגע נתון צעדים גדולים בפיצוח חידת צמח הקנאביס על מאות מרכיביו.

זאת, לצד פיתוח אופני נטילה מגוונים ומתקדמים על מנת לדייק את הטיפול אף יותר.

לסיכום, בכל הקשור לקנאביס רפואי, ברור לנו היום כי השאלה אינדיקה או סאטיבה היא רק ההתחלה.

כמעט כמו בכל דבר הקשור לגוף, לצרכיו ולתגובותיו – האינדיבידואליזציה היא המפתח. קנאביס רפואי (בניגוד לתרופות כימיות) הוא בעל ניואנסים רבים מספור וכמו שלכל מטופל או מטופלת יש צרכים ספציפיים

ואישיים, כך לכל זן יש את פרופיל כימי משלו שייצור אינטראקציה שונה עם כימיית הגוף של כל אחד ואחת

מאיתנו. וטוב שכך.

היום, יותר מתמיד כבר ברור כי ליצירת התאמה אישית של ההרכב, צורת הנטילה והמינון משמעות מכרעת

בהצלחת הטיפול. ואכן, התאמות אלה הן פרקטיקה רפואית ורוקחית הדורשת התמחות מיוחדת החוצה מתחומי מדע וטיפול כאשר לרוב, כאמור, שילוב של מספר מוצרי קנאביס מאפשר יעילות מיטבית במינימום תופעות לוואי.

לבעלי רישיון בלבד | אין האמור לעיל להוות תחליף לייעוץ רפואי | ט.ל.ח

הפוסט סאטיבה או אינדיקה. האמנם זו השאלה? הופיע לראשונה ב-Seach.