אחד הקשיים המשמעותיים ביותר עבור ילדים בעלי הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) הוא התקשורת החברתית.
מעבר לקושי בהבנת שפת גוף ורמזים לא מילוליים, ילדים רבים על הספקטרום מתקשים ליזום אינטראקציות, להבין מצבים חברתיים ולבטא רגשות בצורה מותאמת.
חלקם חווים עיכוב שפתי משמעותי מחוסר יכולת דיבור ועד קושי בניהול שיחות זורמות ולזהות ניואנסים בשיח חברתי.

מחקר שנערך בישראל בהובלת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב , המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, והמרכז הלאומי לחקר האוטיזם והתפרסם בספטמבר 2022, בחן האם קנאביס רפואי עשיר ב-CBD עשוי לסייע ולשפר יכולות תקשורתיות ואינטראקציות חברתיות כמו יוזמה, הבנת מצבים תקשורתיים ושימוש רחב יותר בשפה המילולית והלא מילולית בקרב ילדים על הספקטרום.

כיצד קנאביס רפואי עשיר ב-CBD עשוי לשפר תקשורת?

המערכת האנדוקנבינואידית במוח ממלאת תפקיד מרכזי בוויסות רגשות, קשב, מוטיבציה חברתית והיכולת לעבד אינטראקציות. מחקרים קודמים הראו כי אצל ילדים עם אוטיזם ייתכנו שינויים בתפקוד המערכת האנדוקנבינואידית, מה שעשוי להסביר מדוע קנאביס רפואי עשוי להשפיע על יכולות תקשורת.CBD, הרכיב הלא פסיכואקטיבי בקנאביס, נקשר לקולטנים במוח שמעורבים בשליטה רגשית, בהבנת סיטואציות חברתיות וביכולת להגיב נכון לאינטראקציות. במחקר זה, החוקרים בחנו האם השימוש בקנאביס רפואי מסייע לפתח תקשורת בין אישית, התנהגויות חזרתיות, והתנהגויות מסתגלות הפחתת חרדה חברתית, הגברת ריכוז בזמן אינטראקציות, ולשיפור השימוש בשפה כדי לייצר שיחות זורמות וטבעיות יותר.

איך נבדקה ההשפעה על תקשורת חברתית

במחקר השתתפו 59 ילדים מגילאי 5 שאובחנו עם אוטיזם וקיבלו טיפול בשמן קנאביס רפואי עשיר ב-CBD,
על מנת לבצע מעקב אחר שינויים בהתנהגות התקשורתית שלהם.
ההערכה כללה שאלוני הורים, תצפיות קליניות ובדיקות רפואיות, תוך התמקדות בכמה היבטים מרכזיים של תקשורת כגון יכולת ליזום שיחות עם פרטנרים ואף יותר מבעבר, תגובה מותאם יותר בסיטואציות חברתיות, הבעות פנים מותאמות, שינוי טון הדיבור ועלייה בשימוש במילים וכלל האם ישנה השתלבות טובה יותר בפעילויות קבוצתיות.

המחקר שנערך במשך חצי שנה מצא כי בקרב חלק מהילדים חל שיפור במדדים החברתיים, כאשר חלקם יצרו קשרים חברתיים טובים יותר, תקשרו בצורה טבעית יותר והגיבו טוב יותר להבעות רגשיות של אחרים.

אחד הממצאים המשמעותיים שעלו מהמחקר הוא שיפור ביוזמה החברתית של הילדים. ילדים שבעבר נמנעו מאינטראקציות, החלו לפנות יותר לאחרים ולשוחח בצורה רציפה. חלקם החלו ליזום משחקים עם חברים, לשאול שאלות לאחרים ולגלות עניין רב יותר במה שקורה סביבם.

בנוסף, שיפור נוסף שנצפה היה בהבנה של רגשות וסיטואציות חברתיות. ילדים שהתקשו בעבר לזהות הבעות פנים או להבין את מצב הרוח של בן שיחם הצליחו להגיב בצורה מותאמת יותר לסביבה, להבין מתי מישהו עצוב או שמח ולתקשר בהתאם.

שיפור באינטראקציות חברתיות

חרדה חברתית היא אחד המחסומים העיקריים עבור ילדים עם אוטיזם, והיא מקשה עליהם להשתתף באינטראקציות חברתיות ולתקשר עם אחרים בצורה חופשית. החוקרים מצאו כי אצל רבים מהילדים החרדה החברתית פחתה משמעותית, מה שאיפשר להם להשתתף יותר בסיטואציות חברתיות ולהרגיש בנוח יותר עם בני גילם.

חלק מהמשתתפים, שבעבר היו מתוחים וחרדים במצבים קבוצתיים, החלו להיראות רגועים יותר באינטראקציות, להגיב בצורה מותאמת יותר ולהיות יותר קשובים לאחרים. בנוסף, הירידה בחרדה סייעה לילדים לשמור על קשר עין טוב יותר, להבין טוב יותר דינמיקות של שיחה ולהימנע מהימנעות חברתית.

האם מדובר בשיפור מתמשך או זמני?

למרות הממצאים המעודדים, החוקרים הדגישו כי יש צורך במחקרים נוספים וארוכי טווח כדי להבין האם השפעת השמן נמשכת לאורך זמן, או שמדובר בתגובה זמנית לטיפול.
כמו כן, לא כל הילדים הגיבו לטיפול באופן זהה – היו ילדים שחוו שיפור משמעותי, ואחרים שהראו תגובה מתונה יותר.

עם זאת, עצם העובדה שחלק מהילדים הפגינו שיפור מדיד בתקשורת החברתית שלהם, ולראשונה הצליחו להשתלב בצורה טבעית יותר בשיחות וליצור קשרים, מעידה על האפשרות שקנאביס רפואי עשוי לספק פתרון חדשני לשיפור תקשורת בקרב ילדים על הספקטרום.

חשוב לציין כי מדובר במחקר ראשוני, ויש צורך בניסויים נוספים שיבחנו את ההשפעה ארוכת הטווח של הקנאביס הרפואי על תקשורת בילדים עם אוטיזם.
השיפור שנצפה מצביע על פוטנציאל טיפולי אמיתי, אך עדיין אין תשובה חד משמעית בנוגע ליעילות ארוכת הטווח ולמידת ההתאמה לכל ילד.

כל מי ששוקל טיפול כזה לילדו צריך להיוועץ ברופא מומחה לקנאביס רפואי, לבדוק התאמה אישית ולוודא שהשימוש נעשה תחת פיקוח רפואי ומעקב מתמשך כיוון שכמו כל טיפול חדשני – יש עדיין שאלות רבות שדורשות מחקר נוסף.

לבעלי רישיון בלבד | אין האמור לעיל להוות תחליף לייעוץ רפואי | ט.ל.ח

הפוסט מחקר חדש: האם קנאביס רפואי עשיר ב-CBD משפר תקשורת בקרב ילדים עם אוטיזם? הופיע לראשונה ב-Seach.

עד כמה זה באמת בטוח?

מחקר חדש, שנערך דווקא במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, ישראל, בחן כיצד שמן קנאביס רפואי עשיר ב-CBD משפיע על ילדים ובני נוער עם אוטיזם.
המחקר התמקד במדדי התנהגות, חרדה, שינה ויכולת תקשורת, לצד בחינת בטיחותו של הטיפול מבחינה רפואית.

מה זה אוטיזם?

הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) היא מצב נוירולוגי-התפתחותי שמשפיע על הדרך שבה אנשים מסוימים חווים את העולם, מתקשרים עם אחרים ומגיבים לסביבה.
כל אדם על הרצף האוטיסטי חווה את ההפרעה בצורה שונה:
יש כאלה החווים קשיים בתקשורת חברתית, אחרים מתמודדים עם וויסות חושי גבוה או נמוך, ואף נוטים לדפוסי התנהגות חזרתיים.
כמו כן תסמינים כמו חרדה מוגברת, קשיי שינה והתפרצויות זעם יכולים להוות חלק משמעותי מההתמודדות ומאתגרים באופן משמעותי ומורידים את איכות חייהם של ילדים ומבוגרים על הרצף ואף משפיעים על בני משפחותיהם.
לכן, מחפשים הורים רבים דרכים טבעיות להקל על תסמינים אלו ולשפר את איכות חייהם של ילדיהם.

כיצד שמן קנאביס משפיע מבחינה ביולוגית?

שמן קנאביס רפואי עשיר ב-CBD , הרכיב הפעיל המרכזי בקנאביס, נקשר לקולטנים במוח שמשפיעים על המערכת האנדוקנבינואידית בגוף, מערכת שאחראית על ויסות תהליכים כמו מצב הרוח, שינה, עיבוד תחושות והתגובה החיסונית.
מחקרים מצביעים על כך שבקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי ייתכנו שינויים בתפקוד המערכת האנדוקנבינואידית, האחראית על ויסות תהליכים כמו מצב רוח, שינה ותגובות לגירויים חיצוניים. שינויים אלו עשויים להסביר מדוע קנאביס רפואי, הפועל על אותה מערכת, עשוי לסייע בהפחתת תסמינים כגון חרדה, קשיי שינה וקשיים בוויסות חושי.

כך נבדקה ההשפעה

במחקר השתתפו 82 ילדים ובני נוער בגילאי 5-25 שאובחנו על הרצף האוטיסטי.
כל המשתתפים קיבלו שמן קנאביס רפואי עשיר ב-CBD, עם יחס של 20:1 בין CBD ל-THC
כלומר, כמות גבוהה של CBD עם ריכוז נמוך מאוד של THC, כדי למנוע השפעות פסיכואקטיביות.

המחקר נמשך שישה חודשים, ובמהלכו נבדקו שינויים בהתנהגות ובתקשורת באמצעות שאלונים שמילאו ההורים והמטפלים בשלושה שלבים- לפני תחילת המחקר, במהלכו ובסיומו.
נוסף על כך, בוצעו בדיקות ביוכימיות לבחינת בטיחות השימוש בשמן, כולל מדדים כמו תפקודי כבד וכליות, רמות סוכר, איזון הורמונלי ומדדים נוספים בדם.
החוקרים בדקו גם את השפעת המינון, כאשר חלק מהמשתתפים קיבלו מינון גבוה יותר של CBD, וחלקם מינון נמוך, כדי לבדוק האם כמות ה-CBD משפיעה על התוצאה.

בטיחות ותופעות לוואי

אחד ההיבטים החשובים ביותר שנבדקו במחקר היה בטיחות שמן הקנאביס והשפעתו על המדדים הרפואיים של המשתתפים.
תוצאות המחקר הראו כי לא נמצאו תופעות לוואי חמורות או שינויים משמעותיים במדדים הביוכימיים שנבדקו. תפקודי הכבד והכליות של המשתתפים נותרו יציבים לאורך כל תקופת המחקר, ללא חריגות.
גם רמות הסוכר בדם והאיזון ההורמונלי לא הושפעו מהשימוש בשמן ולא נמצאה פגיעה בפעילות בלוטת התריס או בפרופיל ההורמונלי של הילדים.

תופעות הלוואי שכן דווחו היו קלות וזמניות: חלק קטן מהמשתתפים חוו עייפות קלה במהלך הימים הראשונים של השימוש, וחלקם דיווחו על שינויים בתיאבון, אך ללא השפעות בריאותיות משמעותיות.
החוקרים מצאו כי גם מינונים נמוכים של CBD הובילו לשיפור, אך בקבוצת המשתתפים שקיבלו מינון גבוה, ההשפעה הייתה מעט חזקה יותר.

אז האם השימוש בטוח או לא?

תוצאות המחקר מספקות עדות לכך ששמן קנאביס רפואי עשיר ב-CBD עשוי להיות בטוח לשימוש בקרב ילדים על הרצף האוטיסטי. נוסף על כך, הוא נמצא כמסייע בהפחתת חרדה, צמצום התפרצויות זעם, שיפור איכות השינה והגברת היכולת לתקשר עם הסביבה.

יחד עם זאת, תופעות הלוואי שדווחו היו קלות וזמניות, וכללו עייפות קלה או שינויים בתיאבון, אך לא דווחו השפעות שליליות משמעותיות.

למרות התוצאות המעודדות, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר שנערך לתקופה מוגבלת, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות לגבי השפעות ארוכות טווח. מחקרים נוספים שיבחנו את השפעות השמן לאורך זמן ובקרב מדגם רחב יותר של משתתפים עשויים לספק תמונה מקיפה יותר.

בנוסף, התגובה לטיפול משתנה בין ילדים שונים, ולכן מומלץ לגשת לטיפול בגישה זהירה, תוך היוועצות ברופא מומחה לקנאביס רפואי ומעקב רפואי מסודר, כדי לוודא שהשמן מותאם לצרכים האישיים של כל מטופל.

לבעלי רישיון בלבד | אין האמור לעיל להוות תחליף לייעוץ רפואי | ט.ל.ח

הפוסט האם שמן קנאביס רפואי עשיר ב-CBD בטוח לשימוש בילדים עם אוטיזם? מחקר חדש מספק תשובה הופיע לראשונה ב-Seach.

הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) מתבטאת בקשיים בתקשורת, אינטראקציות חברתיות והתנהגויות חזרתיות. אחת הבעיות המרכזיות שחווים ילדים על הרצף היא חרדה גבוהה, במיוחד בסיטואציות חברתיות. חרדה זו עלולה לגרום להימנעות מאינטראקציות, התפרצויות זעם, רגישות יתר לגירויים ואפילו פגיעה ביכולת ללמוד תקשורת יעילה.

המחקר שנערך בישראל, במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים בחן את השפעת שמן קנאביס רפואי עשיר ב-CBD על רמות החרדה והתקשורת של ילדים עם אוטיזם. מטרת החוקרים הייתה לבדוק האם השימוש בקנאביס רפואי מסייע בהפחתת חרדה חברתית, שיפור ריכוז במצבים תקשורתיים והגברת היכולת להשתלב בשיחה בצורה רגועה וטבעית יותר.

כיצד חרדה משפיעה על תקשורת בקרב ילדים עם אוטיזם?

רמות חרדה גבוהות הן אחד החסמים המשמעותיים ביותר שעומדים בפני ילדים עם אוטיזם בניסיונם ליצור ולתחזק קשרים חברתיים כאשר הם עשויים להימנע מאינטראקציות, להיות מתוחים במהלך שיחות, לחשוש מלבצע טעות או להתקשות בהבנת רמזים תקשורתיים. לעיתים, החרדה באה לידי ביטוי גם בהתנהגות אגרסיבית או בהסתגרות מוחלטת.

מחקרים מצביעים על כך שאצל ילדים עם אוטיזם, המערכת ביולוגית פנימית שאחראית על ויסות תהליכים שונים בגוף, כמו מצב רוח, תגובה לכאב, תיאבון וחרדה- עשויה לפעול באופן שונה. מכיוון שקנאביס רפואי עשיר ב-CBD פועל ישירות על מערכת זו, עלתה ההשערה שהוא עשוי לעזור באיזון רגשי ולסייע לילדים להתמודד טוב יותר עם סיטואציות חברתיות מלחיצות.

המחקר: כך זה נעשה

במחקר השתתפו ילדים ומתבגרים בגילאי 5-18 שאובחנו עם אוטיזם. המשתתפים קיבלו שמן קנאביס רפואי עשיר ב-CBD, כאשר המינונים הותאמו בהתאם לגילם ומשקלם.
המחקר נמשך שישה חודשים והתמקד בעיקר בהפחתת חרדה, לצד שיפור בתקשורת.

רמות החרדה נמדדו באמצעות שאלוני הורים, הערכות פסיכולוגיות ותצפיות על תגובות למצבים מלחיצים. בנוסף, נבדקו שינויים ביוזמה חברתית ובהשתתפות הילדים בשיחות ובפעילויות קבוצתיות. החוקרים גם בחנו האם חלה ירידה בהתנהגויות חזרתיות ושיפור בגמישות המחשבתית. כמו כן, נבדק האם חל שינוי בשפה מילולית ושפת גוף, כולל הבעת רגשות ושימוש ברמזים חברתיים.

פחות חרדה, תקשורת טובה יותר

אחד הממצאים הבולטים של המחקר היה הפחתה משמעותית ברמות החרדה החברתית של המשתתפים. ילדים שבעבר נמנעו מסיטואציות חברתיות או חששו להשתתף במשחקים קבוצתיים החלו להיות רגועים יותר במפגשים עם ילדים אחרים, ליזום אינטראקציות ולהגיב בצורה מותאמת יותר לסיטואציות חברתיות.

ילדים שבעבר נמנעו מקשר עין במהלך שיחה החלו להגיב באופן טבעי יותר, להתמקד באנשים שמולם ולהתאים את תגובותיהם לטון הדיבור והבעות הפנים. בנוסף, ילדים שחוו חרדה גבוהה בסיטואציות קבוצתיות השתלבו בהדרגה בפעילויות, גילו פחות התנגדות ואף החלו לגלות עניין במשחקים ובאינטראקציות חדשות.

השיפור ביכולת התקשורת לא התבטא רק בהפחתת החרדה, אלא גם ביוזמה חברתית. ילדים שהיו סגורים ומופנמים החלו ליזום שיחות עם בני משפחתם ועם ילדים אחרים, לבקש דברים בצורה מילולית במקום להימנע מתקשורת, ולהביע את עצמם בצורה ברורה יותר.

בנוסף, החוקרים ציינו כי אצל חלק מהמשתתפים חל שיפור בשימוש בשפה מילולית – אוצר המילים של הילדים התרחב, המשפטים הפכו ארוכים ומורכבים יותר, והם הצליחו להשתמש במילים כדי להביע את רגשותיהם ואת רצונותיהם בצורה מדויקת יותר.

ממצאים:

הממצאים מצביעים על כך שקנאביס רפואי עשיר ב-CBD עשוי לא רק להפחית חרדה, אלא גם להקל על התקשורת הבין-אישית של ילדים עם אוטיזם. הירידה בלחץ החברתי אפשרה לילדים להיות יותר נינוחים באינטראקציות ולתפקד בצורה טבעית יותר.

עם זאת, חשוב לציין כי לא כל המשתתפים חוו את אותה רמת שיפור. בעוד שחלקם הציגו שינוי דרמטי בהתנהגות, אחרים חוו רק שיפור מתון יותר.

המחקר מספק עדויות לכך שקנאביס רפואי עשיר ב-CBD עשוי להפחית חרדה חברתית בקרב ילדים עם אוטיזם, ובכך לאפשר להם לתקשר בצורה טובה יותר. ילדים שהתקשו בעבר ליזום אינטראקציות ולהגיב למצבים חברתיים הצליחו להשתלב בצורה קלה יותר במעגלים חברתיים ולהביע את עצמם בצורה חופשית יותר.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר ראשוני, וכי יש צורך בניסויים נוספים שיבדקו את השפעות הטיפול לאורך זמן ובקרב קבוצות גדולות יותר של משתתפים. כמו כן, לא כל הילדים הגיבו לטיפול באופן זהה, ולכן אין מדובר בפתרון גורף.

השיפור שנצפה מצביע על פוטנציאל טיפולי משמעותי, אך עדיין אין מסקנה מוחלטת בנוגע ליעילותו לטווח הארוך.

לכן, כל הורה ששוקל טיפול זה לילדו צריך להתייעץ עם רופא מומחה לקנאביס רפואי, לבדוק התאמה אישית ולוודא שהשימוש נעשה תחת פיקוח רפואי מסודר. המחקר פותח אפשרויות חדשות לטיפול בחרדה ובקשיים בתקשורת אצל ילדים עם אוטיזם, אך כמו כל טיפול חדשני – יש עדיין שאלות רבות שנותרו פתוחות ומצריכות מחקר נוסף.

לבעלי רישיון בלבד | אין האמור לעיל להוות תחליף לייעוץ רפואי | ט.ל.ח

הפוסט קנאביס רפואי נגד חרדה: תקווה חדשה לילדים עם אוטיזם? הופיע לראשונה ב-Seach.

באנו לפשט לכם את העניין:

לפני הרפורמה, תהליך קבלת הרישיון לקנאביס היה מסובך ומסורבל, כיוון שכל מטופל נדרש לעבור דרך היק"ר כדי לקבלו. התהליך כלל הגשת מסמכים ליק״ר, המתנה ארוכה לאישור ולעיתים בלבול בשל חוסר בהירות לגבי התנאים.

אך כפי שציינו, בהתאם לרפורמת היק"ר מאפריל 2024, מטופלים הסובלים מהמצבים הרפואיים הבאים יכולים לקבל מרשם לקנאביס רפואי ישירות מרופא מומחה בקופת החולים, ללא צורך ברישיון מהיק"ר:

• מחלה אונקולוגית פעילה או במהלך טיפול אנטי-נאופלסטי.
• איידס (תסמונת הכשל החיסוני הנרכש).ה
• מחלות מעי דלקתיות (קרוהן או קוליטיס כיבית).
• טרשת נפוצה.
• פרקינסון.
• תסמונת טורט (למטופלים מגיל 18 ומעלה).
• אפילפסיה.
• אוטיזם.
• דמנציה.
• מצבים רפואיים חשוכי מרפא עם תוחלת חיים צפויה של פחות משישה חודשים.

לעומת זאת, מטופלים עם המצבים הבאים עדיין נדרשים לקבל רישיון מהיק"ר:

• כאב כרוני.
• הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

למטופלים חדשים מסוג זה, הרפורמה יוצרת תהליך ברור ומונגש יותר, שבו ניתן לקבל מרשם ישירות מרופא מומחה עבור מגוון רחב של מצבים רפואיים, או להגיש בקשה לרישיון בצורה פשוטה יותר.
בסופו של דבר המטרה היא להבטיח שכל מי שזקוק לטיפול יקבל אותו בזמן, תוך שיפור זמינות הרופאים ושקיפות התהליך.

אז מה ההבדל בין מרשם לרישיון?

מרשם מקופת חולים הוא אישור הניתן על ידי רופא מומחה בקופה, כלומר רופא שעבר הכשרה והסמכה מיוחדת על ידי היחידה לקנאביס רפואי (היק"ר) במשרד הבריאות.
רופא זה מוסמך להעריך את הצורך של המטופל בקנאביס רפואי, לאשר את ההתוויות הרפואיות המתאימות, ולהנפיק מרשם או המלצה לרישיון.
המרשם מאפשר למטופל לרכוש קנאביס רפואי ישירות מבית המרקחת, ללא צורך ברישיון מהיחידה לקנאביס רפואי (היק"ר).
לעומת זאת, רישיון הוא אישור הניתן על ידי היק"ר, הנדרש במצבים רפואיים מסוימים, ומחייב תהליך בקשה מורכב יותר.
חשוב לציין כי חידוש רישיון מתבצע על ידי הגשת בקשה לפחות 45 ימי עבודה לפני פקיעת תוקפו, באמצעות הרופא המטפל או רופא מומחה.

איך זה מתבצע?

בכל קופות החולים, התשתית זהה: תחילה יש לפנות לרופא מומחה מוסמך אשר יבחן את מצב המטופל ויפעל בהתאם לאבחנות המאושרות.

משם כל קופה מציעה את שירותיה באופן שונה:

שירותי בריאות כללית: מטופלים בכללית המעוניינים בקבלת קנאביס רפואי צריכים לפנות לרופא מומחה בתחום הרלוונטי למצבם הרפואי.
הרופא יבחן את מצבם ויחליט אם להנפיק מרשם ישיר לקנאביס רפואי או להפנות לתהליך קבלת רישיון דרך היחידה לקנאביס רפואי (היק"ר) במשרד הבריאות.
במקרים בהם נדרש רישיון, ניתן להגיש בקשה באמצעות אתר "מור קנביס" של כללית, הכולל הנחיות מפורטות על התהליך והמסמכים הנדרשים.

מכבי שירותי בריאות: מפעילה את שירות "Cannabis Well", המספק תמיכה וליווי למטופלים בתהליך קבלת הקנאביס הרפואי.
כדי להתחיל בתהליך, יש לקבל המלצה מרופא מומחה בתחום הרלוונטי על פי מצב החולה. לאחר מכן, ניתן להגיש בקשה לרישיון או מרשם דרך אתר "Cannabis Well".
השירות כולל גם ייעוץ והדרכה על אופן השימוש בקנאביס הרפואי.

לאומית שירותי בריאות: מטופלים יכולים לפנות לרופא מומחה שהוסמך על ידי משרד הבריאות להנפקת מרשמים או רישיונות לקנאביס רפואי. הרופא יבחן את מצבם הרפואי ובהתאם לאבחנות, יוכל להנפיק מרשם ישיר או לסייע בתהליך הגשת הבקשה לרישיון.
הקופה מציעה מערכת מקוונת להגשת בקשות בשיתוף עם המרכז הארצי לרפואת הכאב ומספקת מידע מפורט על התהליך וכן ליווי.

מאוחדת: על המטופל לפנות לרופא מומחה בתחום הרלוונטי למצבו הרפואי אשר יבחן את בקשתו ומצבו וימליץ על טיפול בקנאביס רפואי במידת הצורך. לאחר קבלת ההמלצה, ניתן להגיש בקשה באמצעות שליחת המסמכים הרפואיים למוקד הקנאביס של מאוחדת או באמצעות סריקת המסמכים למערכת מית"ר לייט, על ידי המזכירה או מתאמת השירות במרפאה. המוקד יסייע בתהליך הגשת הבקשה וילווה את המטופל עד לקבלת הרישיון או המרשם הנדרש.

אין מה לדאוג, להיפך, התהליך נועד על מנת להקל עליכם.
רוב השלבים מתבצעים בצורה מקוונת וברורה.

בסופו של דבר, רפורמת היק"ר הופכת את קבלת הקנאביס הרפואי לפשוטה ונגישה יותר עבור מטופלים הזכאים לכך.
התהליך מהיר וברור יותר כאשר קופות החולים מציעות ליווי ותמיכה לאורך כל הדרך, כדי להבטיח שכל מטופל יקבל את הטיפול שהוא זקוק לו.
אם אתם עדיין לא בטוחים, יש לכם שאלות או צורך בהבהרות, ניתן לפנות ישירות ליחידה לקנאביס רפואי (היק"ר) לקבלת מענה ותמיכה.

הפוסט רפורמת היק״ר – איך היא נועדה להקל עליכם? הופיע לראשונה ב-Seach.

על פי ההערכות, כ-4.4% מאוכלוסיית העולם, כלומר למעלה מ-300 מיליון בני אדם,
סובלים מדיכאון וחרדה.
אחד מכל חמישה אנשים חווה לפחות תקופה אחת של דיכאון במהלך חייהם, מה שהופך את הפרעת החרדה לאחת ההפרעות הנפשיות השכיחות בעולם.

מאחר שדיכאון הוא מצב מתסכל ולא קל שעשוי להוביל לחוסר תפקוד, פגיעה ביום ויום וכן לטווח הארוך שיפור איכות החיים הוא חלק חשוב בטיפול.
תרופות נוגדות דיכאון מהוות כיום חלק חשוב בטיפול בכך, אך השונות ביעילותן גורמת לכך שיש צורך בטיפולים אלטרנטיביים ולכן הרצון לפתרון מיידי וטבעי גורם למתמודדי הנפש לפנות אל הקנאביס בכל צורה שהיא רק על מנת להרגיש קצת יותר טוב, אבל האם זה נכון?

במחקר שנעשה בשנת 2021 בוצעה בבריטניה התמקדות בשימוש הCBD וה-THC הללו כדי להבין את השפעתם על המוח שלנו.
החוקרים ביקשו לבדוק את נוכחות וחומרת הדיכאון, חרדה כללית, איכות שינה הקשורה לדיכאון וחרדה ועל ידי כך לנתח את השינויים הקשורים באיכות החיים בחולים שנרשמו לתרופות מבוססות קנאביס (CBMPs) בדגש חרדה ודיכאון.

ומה גילו? התמונה מעניינת:

מצד אחד, כשנתנו למתמודדי חרדה מנות קטנות עד 3 מ״ג של THC במשך חודש,
הם הרגישו פחות חרדים.
גם כאלה הסובלים מטראומה (PTSD) דיווחו על פחות סיוטים כשקיבלו THC לצד הטיפול הרגיל שלהם.
אבל – וזה "אבל" גדול – כשניסו לתת THC לאנשים עם דיכאון, התוצאות היו פחות טובות. למעשה, יותר ממחצית מהם דווקא התחילו להרגיש יותר חרדה ואפילו חוו תסמינים פסיכוטיים.

ה-CBD, לעומת זאת, מראה סימנים מעודדים יותר. אנשים שסובלים מחרדה חברתית הרגישו הקלה אחרי מנה אחת של CBD, ומתבגרים שלקחו אותו במשך חודש דיווחו על שיפור מסוים בתסמינים שלהם.

במחקר נוסף שנעשה בשנת 2017  בשיתוף המרכז למדעי החיים באוניברסיטה הפדרלית של ריו גראנדה דו נורטה והמחלקה לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה של ריבייראו פרטו, אוניברסיטת סאו פאולו, ברזיל התמקדו בפאניקה וחרדת דיבור מול קהל למשל גילו כי שמן הקנאביס מפחית חרדה והתקפות:
המחקרים הראו כי מתן כמות מסוימת של CBD הפחיתה חרדה במתנדבים בריאים.

בנוסף, טיפול ב-CBD הפחית חרדה במטופלים עם הפרעת חרדה חברתית במהלך דיבור מול קהל.

ובכל זאת, מה עם הדיכאון?

מחקר נוסף שנערך באוניברסיטת סביליה בספרד בשנתיים האחרונות, נבדקה על מבוגרים בעלי אבחנה ראשונית של דיכאון  שהצביע על כך כי טיפול בקנאביס רפואי אכן שיפר את הסימפטומים של דיכאון, חרדה, איכות השינה ואיכות חיים  לאחר חודש, שלושה חודשים וכן חצי שנה.

נוסיף כי שימוש כבד בקנאביס במשתמשים לא מנוסים הצורכים מינונים מעל 15 מ"ג בצורה לא מבוקרת של THC נוטים לחוות פרנויה, תסמיני דיכאון וחרדה, התקפי פאניקה וירידה באיכות החיים.

בעוד שמשתמשים ותיקים נהנים מהאופוריה המוגברת והרגיעה. נוכל להבין מכך שהתמונה אינה חד משמעתית וכל הזמן נוספים עוד ועוד מחקרים חדשים אשר נוטים לפוטנציאל חיובי או שלילי עבור שימוש בקנאביס ומאידך בשימוש הCBD ישנה להפחית דיכאון וחרדה.

בסופו של דבר, קנאביס רפואי מציע אפשרויות מעניינות לטיפול בחרדה ודיכאון, אך כמו בכל טיפול מנע אשר אמור להביא לפתרון הבעיה, התמונה מורכבת יותר ממה שנראה במבט ראשון.
השפעותיו משתנות מאדם לאדם ותלויות בגורמים רבים – סוג ההפרעה, המינון, ואפילו הניסיון הקודם.
לכן, לפני שממהרים לאמץ את הפתרון הזה, חשוב לזכור: הדרך הבטוחה לשיפור אמיתי עוברת דרך התייעצות עם הרופא שמכיר את התיק הרפואי שלכם. החלטות מושכלות הן המפתח לחיים מאוזנים ובריאים יותר.

המידע המוצג אינו מהווה ייעוץ רפואי. לפני תחילת טיפול, יש להתייעץ עם הרופא המטפל ולהקפיד על המינון שנקבע על ידי הרופא המוסמך, כפי שמצוין במרשם.

הפוסט קנאביס רפואי ודיכאון: פתרון מבטיח או מיתוס? הופיע לראשונה ב-Seach.

לחום ולקיץ יש הרבה השפעות, אבל עבור מי שסובל ממיגרנות ייתכן שהימים החמים אפילו קשים יותר. מהי מיגרנה ואיך הקנאביס הרפואי יכול לעזור לכם להרגיש טוב יותר?
הימים החמים, הטמפרטורות הגבוהות ובילוי ממושך בשמש  יכולים לגרום לכל אחד להרגיש עייפות וחולשה, אבל עבור מי שסובל ממיגרנות כל אלה טריגרים שעשויים להחמיר כאבי ראש שגם ככה מגיעים לבקר באופן קבוע. אבל האם כאב הראש הזה הוא מיגרנה ואם כן, מה אפשר לעשות כדי להקל?

מהי מיגרנה ואיך תזהו אותה?

מיגרנה היא כאב ראש כרוני חזק שיכול להימשך בין שעות לימים.
סממן ראשון לכך שזה יותר מכאב ראש רגיל הוא שמדובר בהתקפים חוזרים ולא במשהו חד פעמי. כאב הראש המאפיין מיגרנה הוא כל כך חזק שהוא משבש  את תפקוד היומיום, והוא לרוב נמשך בין 4 ל-72 שעות ובמקרים חריגים אפילו יותר.
הסימפטומים למיגרנה משתנים מאדם לאדם, ולרוב יכללו אחד או את כל התסמינים: כאב בצד אחד של הראש ש"פועם" בעוצמה בינונית עד חזקה, בחילה, הקאה ורגישות לאור, רעש וריחות.

אצל חלק מהסובלים ממיגרנות ישנן תחושות מקדימות המעידות על בואו של כאב הראש, המכונות אאורה. האאורה מאופיינת בהבזקי אור, נקודות שחורות בשדה הראיה ואפילו תחושת עקצוץ בידיים וברגליים, היא נמשכת בין רבע שעה לשעה והיא יכולה להגיע רגע לפני התפרצות כאב הראש של המיגרנה או במהלכו.
במקרים קיצוניים יכולה אפילו להופיע הפרעה בדיבור, בהבנה או בתחושה.
גם לאחר שהמיגרנה חולפת, פעמים רבות נשארת תחושת חולשה ותשישות.

 

מה גורם למיגרנה?

מיגרנה היא בעצם כאב ראש שמושפע מגירויים המתרחשים בתוך או מחוץ לגוף, והיא בעצם הביטוי לאופן התגובה של המוח לגירויים הללו, הנוצרים בסביבת האדם או בגופו.
בחשיפה לאחד מהטריגרים, נוצר רצף של תגובות עצביות במוח שבסופו משוחררים חומרים יוצרי דלקת ומרחיבי כלי דם. אלה החומרים שגורמים לכאב הפועם ולתסמינים הנוספים של המיגרנה.
ישנם שלל גירויים פנימיים וחיצוניים שיכולים לגרום להתפרצות מיגרנה: שינויים בשעות השינה (שינה שהתקצרה או התארכה), שינויי תזונה או בסדר הארוחות, שינויים בצריכת קפאין או מים, ואפילו שינויים בלחץ הברומטרי כפי שקורה בטיסות – כל אלה יכולים לגרום להתפרצות של כאב הראש הכרוני.
בנוסף סיבות פנימיות כמו לחץ ומתח – שניהם טריגרים חזקים ורציניים למיגרנה, ומספיקה חשיפה לאחד מכל הנ"ל כדי לגרום להתפרצות.

 

מי סובל ממיגרנה?

מדובר במחלה שכיחה שתוקפת בעיקר נשים. ההערכה היא שכ-20% מהנשים ו-7% מהגברים סובלים ממיגרנה. עד לגיל הוסת השכיחות זהה ולאחר מכן השכיחות עולה בקרב נשים – כאשר שיא השכיחות למחלה קיים בטווח גילאי 30-40.
גורמי הסיכון למיגרנה קשורים בהיסטוריה משפחתית – אם אחד ההורים סובל או סבל ממיגרנות ישנה סבירות שגם ילדיהם יסבלו מכך, וכאמור נשים בשנות הפוריות שלהן סובלות במיוחד ממיגרנה, רבות מדווחות שהמיגרנה מופיעה סביב הוסת החודשית.
בנוסף ישנם דיווחים של נשים בהריון שמספרות שבמהלך השליש הראשון של ההריון ישנה החמרה ודווקא בהמשך ההריון ישנה הקלה בתסמינים. 

הקיץ יכול להחמיר את התסמינים
רבים הסובלים ממיגרנה מדווחים כי בעונת הקיץ תדירות הופעת התסמינים והחוזק שלהם מתגברים, וזה כנראה בגלל החום הגבוה והלחות שגורמת להזיע ולאבד נוזלים, וכבר ציינו שכל אלו יכולים להוות טריגר להתפרצויות מיגרנה בתדירות גבוהה יותר מהרגיל.

 

אז איך מתמודדים?

רוב התקפי המיגרנה חולפים בהדרגה מעצמם. אצל חלק מהאנשים שינה יכולה לעזור וחלק מהסובלים ממיגרנה מדווחים שהקאה מעלימה את המיגרנה בפתאומיות. אבל לחכות שהמיגרנה פשוט תחלוף או "לישון את הכאב" לא תמיד אפשרי, ועדיין יש מה לעשות.

הטיפול במיגרנה מתחלק לשניים: טיפול נקודתי וטיפול מניעתי.
לא קיים כיום טיפול שיכול לרפא מיגרנה, אבל ישנם טיפולים שיכולים להקל בזמן התפרצות או להקל על התדירות שזה קורה. רוב הטיפולים הם תרופתיים וכוללים משככי כאבים ותרופות נוגדות דלקת עם או בלי מרשם, ולעיתים אף טיפול במדבקות אסטרוגן במקרים של מיגרנה וסתית אצל נשים.
עם זאת, קיימות גם כמה אלטרנטיבות נוספות:

• דיקור ושיאצו – טיפולים ברפואה משלימה הניבו פחות כאבי ראש בקרב מטופלים. בנוסף עולה ממחקרים כי טיפול בדיקור שנמשך 8 שבועות רצופים ומעלה גרמו להפחתה ממשית בכאבי הראש לעומת מטופלים שקיבלו טיפול תרופתי.
• טיפול בפולס מגנטי – מדובר במתקן ידני נישא השולח "פולסים" מגנטיים לחלק האחורי של הראש, ומחקר שנערך בארה"ב הוכיח את יעילות המכשיר בקרב מטופלים הסובלים ממיגרנה עם אאורה.
• טיפול ביולוגי – בשנים האחרונות בוצעו מספר מחקרים שחקרו את החלבון CGPR שהוא אחד החלבונים המשתחררים במחלה התקף מיגרנה. בעקבות המחקר הופיעו תקופות שמטרתן לחסום את פעולת החלבון ובכך לסייע במניעת התקף, בטיפול בזמן התקף או לתת מענה בשתי החזיתות, בהתאם לתרופה.
• טיפול בקנאביס רפואי – בחוט השדרה ובמוח שלנו ישנה מערכת הנקראת אנדוקנבינואידית, ולה יש תפקיד חשוב ביותר בכל הנוגע למנגנוני הכאב שלנו. קיים קשר חזק בין חוסר פעילות של המערכת הזו, להיווצרות התקפי מיגרנה, ולפי המחקרים, השימוש בקנאביס מדמה את פעילות אותה מערכת ובכך מאפשר לגוף להתרפות ולכאב להיעלם.

 

מה אומר המחקר על הקשר בין קנאביס למיגרנה?

המחקרים שנעשו על שימוש בקנאביס רפואי לטיפול במיגרנה מצביעים על פוטנציאל משמעותי להפחתת תדירות ועוצמת ההתקפים. מחקרים רטרוספרטיביים כמו זה של Rhyne et al משנת 2016 מצאו שכ-85% מהמשתמשים בקנאביס רפואי חוו ירידה בתדירות התקפי המיגרנה. מטופלים דיווחו על קיצור משך המיגרנה ועל ירידה בשימוש בתרופות אחרות לטיפול בכאב.

ב-2021 פורסמה סקירה שיטתית שסיכמה מחקרים על מגוון צורות שימוש בקנאביס, כולל אידוי, שמנים וטינקטורות. הסקירה הראתה שיפור הן במניעת התקפים והן בטיפול אקוטי בזמן התקף. עם זאת השפעת הקנאביס משתנה לפי סוג החומר, מינון ואופן השימוש.

כפי שהופיע בשני המחקרים הקודמים, ההשערה לאופן השפעת הקנאביס על מיגרנה, קשורה למנגנון המערכת האנדוקנבינואידית המסייעת בוויסות כאבים ודלקות. השילוב של CBD ו-THC עשוי להיות יעיל במיוחד בשיפור תסמיני המיגרנה, אבל המחקר עדיין מוגבל ורוב המידע מבוסס על דיווחים עצמיים של משתמשים.

 לבעלי רישיון בלבד | אין האמור לעיל להוות תחליף לייעוץ רפואי | ט.ל.ח

הפוסט איך קנאביס רפואי יכול לעזור להתגבר על המיגרנה? הופיע לראשונה ב-Seach.

הפוסט CBD איך הוא משפיע עלינו הופיע לראשונה ב-Seach.

בזמן שסוג מסוים של מטופלים שצורכים קנאביס רפואי ברישיון נהנה מרגיעה ושלווה, אצל אחרים מוביל השימוש דווקא לעלייה ברמת העצבים והדאגה. נשאלת השאלה, במיוחד בתקופה כה מורכבת בה יש השפעה לכל צעד ומחשבה, איך אפשר לדעת מה תהיה ההשפעה? זאת במיוחד כאשר רבים מחפשים פתרונות לתחושת חוסר האונים והחשש שמלווה את רוב תושבי ישראל בכל רגע ביום ובלילה. על פי פרסום באתר של מגזין Washington Post  המתייחס לנושא ואף מצטט פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות ב-,Johns Hopkins Medicine השפעות של הקנאביס הרפואי יכולות להשתנות אפילו אצל אותו אדם ובשתי הזדמנויות שונות. הדבר מחדד את הטענה שקשה לחזות את אופן התגובה ואפקטיביות הטיפול בחרדה ולהחליט באופן חד משמעי, האם אכן צמח הקנאביס בו בוחרים מיליוני משתמשים ברחבי העולם אכן מהווה אמצעי נפוץ להרגעה והפחתת מתח, או שהחרדה היא דווקא אחת מתופעות הלואי. גם על פי מאמר נוסף שפורסם באתר המגזין, הדעה הרווחת בקרב מומחים רבים היא כי סוג הקנאביס, אופן צריכתו והמינון, קובעים את השפעתו על הגוף, בכל פעם מחדש.

מה המחקר אומר על שימוש ב-THC או CBD לטיפול בחרדה?

מחקרים שבדקו את סוגי ההשפעה השונים של הקנאביס מראים כי בגלל מורכבותו של הצמח המשפיעה על רוב הקשרים העצביים במוח, ישנו אפקט שונה בקרב מגוון משתמשים. הדגש המרכזי שמשפיע על ההרגשה ותופעות הלוואי הוא כמותו כל אחד מהחומרים הפעילים בקנאביס: THC, ו-CBD.
במחקר שנערך על CBD בשנת 2019 במרפאה פסיכיאטרית בקולורדו, נבדקו 72 מטופלים שסבלו מחרדה ו/או הפרעות שינה. במהלך המחקר המטופלים קיבלו CBD כטיפול בנוסף לטיפול הרגיל שלהם על מנת לבדוק את ההשפעה על רמות החרדה ואיכות השינה שלהם.
כ-79% מהמטופלים דיווחו על ירידה ברמות החרדה בחודש הראשון וכ-66% דיווחו על שיפור בשינה. מעניין במיוחד לראות שרמות החרדה נשארו נמוכות לאורך כל תקופת המחקר שנמשכה 3 חודשים. המינון הממוצע היה 25mg/d, כאשר חלק מהמטופלים קיבלו מינון גבוה יותר של 175mg/d. המחקר הראה גם שה-CBD היה בטוח לשימוש עם תופעות לוואי מינימליות.

בכל הנוגע לסיכון לחרדה ודיכאון אצל בני נוער והשפעת הקנאביס עליהם, נערך ב-2019 מחקר מקיף, וכלל מטא-אנליזה של 11 מחקרים ו-23,317 משתתפים.
החוקרים מצאו כי שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות מגביר משמעותית את הסיכון לפתח דיכאון וחרדה בבגרות. הסיכון לדיכאון היה גבוה ב-37% בקרב משתמשי קנאביס לעומת הקבוצה שלא השתמשה. המחקר הדגיש במיוחד את הסיכון בקרב משתמשים צעירים ואת החשיבות של מניעת שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות.

גם המינונים משפיעים באופן שונה על חרדות. במחקר שפורסם בשנת 2017 בדקו את השפעת מינונים שונים של THC על 42 מתנדבים בריאים במצבי לחץ. במחקר מצאו שTHC במינון של 7.5 מ"ג, שנחשב נמוך, הפחית את השפעות הלחץ השלילי והגביר רגשות חיוביים בקרב הנבדקים, בעוד מינון גבוה יותר של 12.5 מ"ג הגביר את החרדה ומצב רוח שלילי.

בסקירה שיטתית שפורסמה בשנת 2019 ובחנה את כל המחקרים הקליניים על קנאביס רפואי וקבינואידים סינתטיים בטיפול ב-PTSD, נכללו 12 מחקרים. הסקירה גילתה כי קבינואידים יכולים להפחית סיפטומים של PTSD, במיוחד סיוטים וזכרונות חודרניים. עם זאת, החוקרים הדגישו שיש צורך במחקרים נוספים עם מתודולוגיה חזקה יותר כדי לאשש את הממצאים הללו.

קנאביס וחרדה – רק בישראל

על פי משרד הבריאות, פוסט טראומה (PTSD) הכוללת מאפיינים של חרדות שנקשרות לאירוע ספציפי, היא האבחנה הפסיכיאטרית היחידה בישראל שנחשבת להתוויה מאושרת לקנאביס רפואי. בנוסף, בתחום הפסיכיאטריה ובכל הקשור לתחום, מותנה אישור השימוש במגוון רב של קריטריונים במצטבר, כדוגמת ״ 30% נכות לפחות לפי סעיפי המוסד לביטוח לאומי/משרד הביטחון, הנמשכת מעבר ל-3 שנים והמאופיינת במצוקה נפשית רבה״. זאת בנוסף לדרישה למיצוי של ״לפחות 2 התערבויות תרופתיות מקובלות, כל התערבות לפרק זמן מינימאלי של חודשיים, ו-2  התערבויות פסיכולוגיות מקובלות״.

לסיכום, הבחירה בקנאביס רפואי כפתרון המיועדת להפחתת רמת החרדה, הלחץ והמתח בתקופה הנוכחית ובכלל, מבוססת על מספר גורמים, החל מאופן השימוש ועד למינון הנדרש, כמו גם מינון הרכיבים הפעילים בצמח. למרות זאת, עדיין לא ניתן לחזות מראש את ההשפעה על משתמש ספציפי, שעלולה כאמור להשתנות בין שימוש אחד לאחר. אם אתם מטופלים בעלי רישיון,  חשוב שתבצעו כמה דברים שיכולים לסייע בהפחתת הסיכון להחמרת התסמינים:

• התייעצו עם רוקח על אופן המינון ובדקו האם יכולה להיות אינטראקציה בין הקנאביס הרפואי עם תרופות אחרות, דבר המצריך פעמים רבות התייעצות עם רופא.ת המשפחה או כל מומחה אחר לבעיה ממנה אתם סובלים.
• הקפידו לרכוש את הקנאביס הרפואי רק מבתי מרקחת וגורמים מורשים ורשמיים, ובקשו הדרכה וליווי, במיוחד בשלבים הראשונים של השימוש.
• שלבו בטיפול גם שיטות נוספות להתרגעות כדוגמת יוגה, מדיטציה, מיינדפולנס, ואפילו עיסוק בתחביבים שאתם אוהבים במיוחד ושעושים לכם טוב.

לבעלי רישיון בלבד | אין האמור לעיל להוות תחליף לייעוץ רפואי | ט.ל.ח

הפוסט קנאביס וחרדות: טוב יותר או פחות? הופיע לראשונה ב-Seach.

בגדול – מאד בגדול – נחלק עולם הקנאביס הרפואי לשני זני מקור עיקריים: סאטיבה או אינדיקה.

מדוע? כי בעוד שעד היום זו אכן החלוקה המסורתית המקובלת, הרי שלא מעט מחקרים עדכניים בתחום סבורים כי שאלת השייכות לזן מקור זה או אחר איננה האינדיקטור העיקרי להשפעת הצמח על המשתמשים, ותכף נרחיב על כך.

מה ההבדל בין הזנים?

אמנם גם סאטיבה וגם אינדיקה הם זנים של קנאביס, אבל ניתן בהחלט לתת סימנים מובהקים להבדלים בין השניים. הראשון הוא מורפולוגי, כלומר צורני: בעוד שעלי הסאטיבה מאופיינים במראה צר וארוך וצומחים לגובה, עליו של צמח מזן אינדיקה רחבים ושיחיו נמוכים יותר.
למרות ההבדלים החיצוניים, מחקרים עדכניים מראים כי ההבדלים המורפולוגיים האלו אינם מעידים בהכרח על ההשפעות של הצמח על המשתמשים. למעשה, זנים מודרניים הם לעיתים קרובות הכלאות גנטיות (היברידיות) של סאטיבה ואינדיקה, כך שהשפעותיהם תלויות בעיקר בהרכב הכימי שלהם, ולא בזן המסוים אליו הם משויכים.

כלל אצבע נוסף המבחין בין השניים גורס כי סאטיבה הוא זן ממריץ, המתאים לשימוש ביום, מעורר יצירתיות ומיקוד כמו גם תיאבון, וכן מפחית מתח וחרדה ואילו האינדיקה מאופיין בהיותו מרגיע, מגביר תחושת הרפיה, מפחית כאבים וחרדה ומסייע בנדודי שינה.

אבל כאמור, זה לא עד כדי כך פשוט.

מחקרים טוענים היום שהשניים הרבה יותר דומים מאשר שונים, וכי זה לא הזן שקובע אלא ההרכב הכימי המסוים והייחודי לאותו צמח. טרפנים כמו מירסן (Myrcene), שקשור להרפיה ושיכוך כאבים, ולימונן (Limonene) המשפיע על מצב הרוח, ממלאים תפקיד חשוב בהשפעות הצמח. מעבר לכך, השילוב בין קנבינואידים כמו THC ו-CBD לבין טרפנים יוצר "אפקט פמליה" (Entourage Effect), שבו הרכיבים מגבירים זה את השפעתו של זה.

בהקשר זה יש לציין כי אמנם עד שהוצא בשנות ה-30 של המאה העשרים מחוץ לחוק במדינות רבות בעולם היווה הקנאביס מרכיב מרכזי בתרופות רבות ואולם מהרגע שהוכרז הצמח כסם מסוכן ללא תועלת רפואית, הוגבלו גם המחקרים אודותיו וזו הסיבה העיקרית להיווצרות פער מסוים בהבנת הצמח.

כך או כך, נכון להיום, המחקר בתחום מתרכז בשני החומרים הפעילים הייחודיים לקנאביס: CBD ו-THC. חומרים פעילים אלו "יודעים" להיקשר. לרצפטורים שבגופנו ולשחק תפקידים שונים בשיכוך כאבים, הפחתת דלקות, ושיפור איכות החיים במגוון מצבים רפואיים.
אך חשוב לזכור שגם לטרפנים ופלבונואידים בצמח יש תפקיד קריטי באינטראקציה בין מרכיביו, מה שמוביל להשפעות סינרגטיות ייחודיות

אז נכון, יש הבדל בהרכב הקנבינואידים והטרפנים בין זני האינדיקה והסאטיבה אבל השונות בהרכב הכימי בתוך אותו הזן יכולה להיות כה משמעותית, עד כי יש ספק גדול אם ניתן לייחס לזני סאטיבה השפעה מאפיינת ונבדלת מזני האינדיקה ולהיפך.

ריכוז ה-THC , למשל, יכול להשתנות באופן כה ניכר בתוך דגימות שונות בזן ספציפי עד כדי פי 5 THC באותו הזן.

במילים אחרות החוכמה, ככל הנראה, היא להצליח לזהות בין הזנים השונים באמצעות פרופיל הקנאבינואידים והטרפנים המצויים בהם, ובכך גם להצליח להניח (או לנבא אם תרצו) כיצד יושפעו מכך המטופלים בעלי הרישיון.

זאת ועוד: בשנים האחרונות עבר הקנאביס שינויים גנטיים רבים שנועדו כדי להתאימו לצרכי האדם ולמקסם את תכונותיו המרפאות. רוב הצמחים הרפואיים, לפיכך, הם מה שאנחנו מכנים "היברידים". כלומר מיקס גנטי של סאטיבה ואינדיקה.

מדוע, אם כן, ממשיכים לדון בסוגיה אינדיקה או סאטיבה במקום אילו קנבינואידים וטרפנים יש בצמח המסוים? התשובה הקצרה היא כי זה הכי קל, מסורתי ופשוט להבנה ואבחנה.

הארוכה יותר, והמעניינת לענייננו, היא שהיות שקנאביס רפואי הולך ותופס מקום של כבוד בארסנל אפשרויות ההקלה ואף הריפוי המוצעות למטופלים רבים, גם המחקר עושה בכל רגע נתון צעדים גדולים בפיצוח חידת צמח הקנאביס על מאות מרכיביו.

זאת, לצד פיתוח אופני נטילה מגוונים ומתקדמים על מנת לדייק את הטיפול אף יותר.

לסיכום, בכל הקשור לקנאביס רפואי, ברור לנו היום כי השאלה אינדיקה או סאטיבה היא רק ההתחלה.

כמעט כמו בכל דבר הקשור לגוף, לצרכיו ולתגובותיו – האינדיבידואליזציה היא המפתח. קנאביס רפואי (בניגוד לתרופות כימיות) הוא בעל ניואנסים רבים מספור וכמו שלכל מטופל או מטופלת יש צרכים ספציפיים

ואישיים, כך לכל זן יש את פרופיל כימי משלו שייצור אינטראקציה שונה עם כימיית הגוף של כל אחד ואחת

מאיתנו. וטוב שכך.

היום, יותר מתמיד כבר ברור כי ליצירת התאמה אישית של ההרכב, צורת הנטילה והמינון משמעות מכרעת

בהצלחת הטיפול. ואכן, התאמות אלה הן פרקטיקה רפואית ורוקחית הדורשת התמחות מיוחדת החוצה מתחומי מדע וטיפול כאשר לרוב, כאמור, שילוב של מספר מוצרי קנאביס מאפשר יעילות מיטבית במינימום תופעות לוואי.

לבעלי רישיון בלבד | אין האמור לעיל להוות תחליף לייעוץ רפואי | ט.ל.ח

הפוסט סאטיבה או אינדיקה. האמנם זו השאלה? הופיע לראשונה ב-Seach.