ישראל בשנתיים האחרונות התמודדה בפני סיטואציה לא פשוטה. לחימה ללא הרף, שבה העורף מתמודד עם טילים מעופפים וחיילי הסדיר והמילואים נקרעים בין שירות ממושך לבין מראות קשים מנשוא. לא בכדי, אנחנו נחשבים למדינה שאחוז הסובלים מפוסט-טראומה בה הוא בין הגבוהים בהשוואה לגודל האוכלוסיה. על פי נתונים שפורסמו עוד ביולי 2025 באתר YNET מעל 3,700 חיילים אובחנו עם פוסט-טראומה והצפי היה אז ש"תוך שנתיים וחצי יהיו בישראל כמאה אלף פצועי ונכי צה"ל, לפחות מחציתם עם בעיות נפשיות". המספרים, לאחר ההתקפות במלחמת 12 הימים מאיראן היו גבוהים בהרבה, ובמצב של חוסר ודאות רבים נוספים מדווחים על חרדה והפרעות נפשיות אחרות.
הטיפולים בפוסט-טראומה מתחלקים כיום למספר אפיקים שונים. הראשון, הוא התערבות מקצועית של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש המנסים להפחית את כמות הסובלים מהפרעות דחק מיד לאחר האירוע, ובחודשים שאחריו. נוסף אליהם, מתייצבים גם אנשי מקצוע נוספים המשתמשים לצד הטיפול בטכניקות שונות, גם טיפולים תרופתיים. בנוסף, מטפלים רבים מעשירים את הסל בטיפול באמצעות קנאביס רפואי, שלפי מחקרים ראשוניים יכול לסייע בחלק מהסימפטומים האופייניים לפוסט טראומה, במיוחד בשיפור איכות השינה והפחתת סיוטי הלילה.
טיפול בקנאביס רפואי לצד הטיפול התרופתי
חשוב לציין כי בישראל שימוש בקנאביס רפואי אינו מוצע לכל מטופל. הוא מוסדר בחוק וניתן ברישיון מטעם משרד הבריאות ובהתאם לקריטריונים רפואיים מוגדרים. לעומת זאת, הטיפול ב-PTSD באמצעות תרופות פסיכאטריות ניתן על פי קווים מנחים ברורים, ומלווה בניסיון קליני ומגוון מחקרים שבוצעו ברחבי העולם לבדיקת יעילותן של תרופות קליניות לטיפול בהשפעות השונות של PTSD על חיי המטופל. במאמר זה ננסה להציג את ההבדלים בין קנאביס רפואי לבין טיפולים תרופתיים נפוצים ב-PTSD.
טיפולים תרופתיים נפוצים ב-PTSD – המצב כיום
הטיפול התרופתי ב-PTSD מבוסס על תרופות פסיכיאטריות הנמצאות בשימוש שגרתי בישראל, כחלק מהנחיות הטיפול המקובלות בארץ ובעולם. לרוב, תרופות אלה מונפקות למטופלים בשילוב עם טיפול פסיכולוגי, ולא כפתרון בלעדי.
קבוצת התרופות המרכזית כוללת נוגדי דיכאון ממשפחת ה-SSRI ו-SNRI, כמו: פלואוקסטין (כמו פרוזק או פלוטין), סרטרלין (לוסטרל), פרוקסטין (סרוקסט) ו-ונלפקסין (אפקסור). תרופות אלה משפיעות על מנגנונים עצביים הקשורים לוויסות מצב הרוח, חרדה ועוררות. חלקן הוכחו במחקרים כיעילות בהפחתה של מחשבות חוזרות ונשנות על האירוע הטראומטי, חרדה מתמשכת ודיכאון נלווה.
בנוסף במחקרים מסויימים נעשה שימוש בתרופות נוספות לצורך התמודדות עם תסמינים ספציפיים. כמו: הפרעות שינה, סיוטים או עוררות יתר. מדובר למשל בתרופות המיועדות לסיוע בשמירה על מחזורי שינה תקינים, תרופות נוגדות חרדה או תרופות המשפיעות על מערכת העצבים האוטונומית.
חשוב לציין כי לצד היתרונות בטיפול בסימפטומים של PTSD, לתרופות אלה יש גם מגוון רחב של תופעות לוואי. החל מעייפות ופגיעה בתאבון ועד לפגיעה בחשק המיני. בנוסף, רבים מדווחים על החמרה זמנית בחרדה בתחילת הטיפול. בדומה לטיפולים נוספים בתחום הנפש, לא כל מטופל מגיב באופן שווה לטיפול, וחלק מהמטופלים מדווחים על הקלה זמנית וחלקית בלבד. אחרים, מתקשים להמשיך בטיפול לאורך זמן.
קנאביס רפואי כהשלמה טיפולית
בשנים האחרונות נבחנה אפשרות טיפולית נוספת ל-PTSD – קנאביס רפואי לצד טיפולים רפואיים PTSD. בעיקר, כאשר המטופל דווח כי הטיפול התרופתי לא סייע מספיק והביא להקלה משמעותית או שהתרופות גרמו לתופעות לוואי משמעותיות. במקרים אלה חלק מהיתרונות של החומר הפעיל בצמח (במיוחד ה-CBD המסייע לשינה), הוביל פסיכיאטרים רבים להנפקת מרשמים לטיפול באמצעות קנאביס רפואי.
זאת, בזכות ההשפעה האפשרית על מערכת העצבים, ובמיוחד על מנגנונים הקשורים לעוררות, שינה, ותגובה ללחץ. במחקרים שונים שנעשו ברחבי העולם על מטופלים שהונפקו להם מרשמים לקנאביס רפואי, והם דווחו על שיפור בסימפטומים כמו: מיתון הסיוטים בלילות לאחר השימוש בקנאביס, רמת הדריכות שלהם מותנה, ותחושת הדחק (סטרס) פחתה באופן משמעותי. חשוב לציין כי רב המידע מתבסס על מחקרים תצפיתיים או דיווחים עצמיים של מטופלים, בניגוד למחקרים קליניים רחבי היקף שיבוצעו בעתיד בתחום זה.
בהקשר זה כדאי לציין את השונות בהרכב הקנאביס הרפואי, וכן היחס בין הרכיבים הפעילים בו (CBD לעומת THC). השפעת הטיפול עשויה להשתנות בהתאם להרב, למינון, צורת הצריכה (שמן או עישון), הזן כמו אינדיקה או סאטיבה וכן למאפיינים האישיים של המטופל.
לכן, קשה כיום להסיק מסקנות חד משמעיות לגבי היעילות או הבטיחות של הטיפול, והידע הרפואי בתחום זה עדיין נמצא בשלבי התפתחות. הרפואה כיום מתייחסת לקנאביס רפואי בזהירות, תוך הכרה בפוטנציאל הטיפולי לצד המגבלות באיסוף נתונים על יעילות הטיפול.
כיצד הרפואה מתייחסת להשוואה בין גישות טיפול שונות ב-PTSD?
כאשר הרופא המטפל בוחן אפשרויות שונות להפחתת התסמינים של PTSD, הוא אינו פועל רק בהשוואה פשטנית של "איזה טיפול עדיף". אלא, מתבצע שקלול זהיר של ראיות מחקריות, ניסיון קליני והמאפיינים האישיים של כל מטופל. הגישה המחקרית המקובלת ברפואה המודרנית מתבססת על ראיות ותוצאות מחקרים. זאת, לצד הכרה בעובדה שלא כל מטופל יגיב בצורה זהה הן לתרופה קונוונציונלית והן לטיפול באמצעות קנאביס רפואי.
בטיפול ב-PTSD, הקווים המנחים המקצועיים מדגישים את חשיבות השילוב בין פסיכותרפיה, טיפול תרופתי ולעיתים גם התערבויות נוספות. כפי שציינו, לתרופות הפסיכיאטריות יש היום יתרון מסויים, משום שהן נהנות ממאגר נרחב של מחקרים קליניים מבוקרים. זאת, בעוד המחקר על קנאביס רפואי בתחום זה עדיין מצומצם יותר. כמו גם, הוא מאופיין בחוסר אחידות בשיטות, במדדים ובהרכב הטיפולים שנבדקו. מסיבה זו, הרפואה עדיין נוקטת גישה זהירה יותר, ואינה ממהרת להשוות בין הגישות כחלופות שוות ערך.
בפועל השאלה אינה רק האם טיפול מסוים יעיל ואיזו גישה טיפולים PTSD, אלא גם עבור מי, באילו נסיבות ובאיזה שלב של ההתמודדות. הרופאים מתייחסים לשונות בין המטופלים, לרקע הרפואי כמו גם הנפשי, לתגובה לטיפולים קודמים ולסיכון האפשרי לתופעות לוואי. במסגרת זו, קנאביס עשוי להשקל כאפשרות טיפולית נוספת עבור חלק מהמטופלים, אך לא כתחליף כולל או כהמלצה גורפת. גישה זו מאזנת בין הפתיחות לטיפולים חדשים לבין האחריות והזהירות הרפואית.
הליך קבלת רישיון לקנאביס בישראל עבור PTSD
בישראל, טיפול במוצרי קנאביס רפואי PTSD, כמו גם לטיפול בהפרעות ומחלות נוספות, מוסדר על ידי משרד הבריאות וניתן אך ורק במסגרת רישיון. גם כטיפול ב-PTSD קבלת הרישיון אינה אוטומטית, ואינה מתבצעת ביוזמת המטופל בלבד, אלא כחלק מהליך רפואי מובנה הכולל הערכה מקצועית ושיקול דעת קליני.
הבקשה לרישיון מוגשת על בסיס המלצה של רופא פסיכיאטר, המכיר את מצבו של המטופל לאורך זמן. במסגרת ההערכה נבחנת האבחנה, חומרת הסימפטומים, משך ההתמודדות והטיפולים שנוסו בעבר. במקרים רבים נדרש להראות כי נעשה ניסיון טיפולי מספק באמצעים מוכרים ומקובלים, כמו טיפול תרופתי ופסיכותרפיה, וכי התגובה אליהם הייתה חלקית או לוותה בקשיים משמעותיים.
לפני הגשת הבקשה, הרופא המטפל יכין תיעוד רפואי מסודר הכולל סיכומי ביקור, אבחנות, פירוט של טיפולים קודמים והשפעתם. הבקשה תועבר ליחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, שם תיבחן בהתאם לקריטריונים שונים. תהליך זה אורך זמן ואינו מבטיח את קבלת האישור.
לאחר שהבקשה נבחנה, המטופל יקבל אישור או דחייה. לעיתים המטופל יצטרך להעביר השלמות או הבהרות נוספות למשרד הבריאות.
לאחר קבלת האישור חשוב לדעת כי לא מדובר בשימוש בכל מוצר קנאביס. הרישיון ניתן לתקופה מוגבלת וכולל תנאים ברורים כגון סוג הטיפול, המינון המאושר וכן דרישה למעקב רפואי. תהליך זה משקף את הגישה הזהירה של מערכת הבריאות, המתייחסת לקנאביס רפואי כטיפול הדורש מעקב מפוקח ומבוקר. לכן, זהו אינו הפתרון הראשון ל-PTSD שיוצע למטופל ולא ניתן יהיה להתחיל באופן מיידי בטיפול.
טעויות נפוצות שחשוב להכיר
אחת הטעויות הנפוצות בהתיחס לקנאביס רפואי כפתרון ל-PTSD הוא הציפייה לפתרון מהיר או כולל. PTSD היא הפרעה מורכבת ורבֿ-ממדית, והתגובה לכל טיפול – תרופתי, פסיכולוגי או אחר משתנה מאדם לאדם. קנאביס רפואי עשוי להקל על תסמינים מסויימים בקרב חלק מהמטופלים, אך אינו מבטל את הצורך בהתמודדות טיפולית רחבה ומתמשכת.
טעות נוספת שמבצעים חלק מהמטופלים היא הפסקה עצמאית, ללא אישור רופא, של תרופות פסיכיאטריות עם תחילת השימוש בקנאביס רפואי. הפסקת טיפול תרופתי ללא ליווי מקצועי עלולה לגרום להחמרה במצב הנפשי, לתסמיני גמילה או לאיֿיציבות כללית. גם כאשר נשקל שינוי בתוכנית הטיפול, הוא יתבצע בהדרגה ובפיקוח מקצועי.
כמו כן לעתים המטופל מסתמך על מידע חלקי או לא מבוסס ממקורות לא-רפואיים. כמו חוויות אישיות ברשתות החברתיות. חשוב לדעת כי מידע זה אינו משקף בהכרח את התמונה הרפואית המלאה, ועשוי ליצור ציפיות שאינן תואמות את המציאות הקלינית.
מלבד זאת חשוב לדעת כי חוסר תיאום בין הגורמים המקצועיים עצמם, הפסיכיאטר, רופא המשפחה והמטפל הרגשי, עשוי לפגוע ברצף הטיפולי. לכן, חשוב שתהיה גישה מתואמת ושקופה בין אנשי המקצוע השונים, דבר שיתרום לקבלת החלטות מושכלת ובטוחה יותר.
חשוב לזכור כי הטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) הוא מורכב ודורש התייחסות לרבדים רבים: קליניים, פסיכולוגיים ואישיים. חשוב לזכור כי המטרה בטיפול אינה הבחנה בין שיטה מנצחת או "נכונה" או "לא נכונה", אלא בבחירה מושכלת המתאימה למצבו האישי של כל אדם. אם נוקטים בגישה אחראית ניתן לשלב את הכלים הטיפולים הנכונים – שישרתו את בריאותו ואת רווחתו של כל מטופל.
