חידוש רישיון לקנאביס רפואי הוא שלב קבוע בתהליך – גם כששום דבר לא השתנה במצב הרפואי. אחת לשנה או לעיתים קרובות יותר, המטופל צריך לעבור דרך הרופא המאשר, לעדכן מסמכים רפואיים ולהגיש בקשה מחודשת מול משרד הבריאות. ההליך מתבצע מול היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר),
וכולל אישור מחודש של הכמות, סוג המוצר וצורת השימוש.
זה אולי נשמע טכני, אבל חידוש מסודר בזמן- מבטיח המשך טיפול רציף בלי הפתעות או עיכובים בבית המרקחת.
אז איך זה עובד?
חידוש רישיון לקנאביס רפואי הוא שלב מחזורי שחשוב לבצע בזמן, כדי להבטיח המשכיות בטיפול. לרוב, הרישיון ניתן לתקופה של שנה, אך לעיתים גם לפחות. את הבקשה לחידוש יש להגיש לפחות 45 ימי עבודה לפני פקיעת התוקף, דרך רופא מומחה בתחום הרלוונטי או רופא שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות. אם הרופא אינו מוסמך, הבקשה מועברת לאישור של היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר). לשם כך יש לצרף מסמכים רפואיים עדכניים, כולל סיכום מצב, דו"ח תרופות וטבלת צריכה שבועית. הגשה מדויקת ובמועד מסייעת להימנע מהפסקות מיותרות באספקת הקנאביס, ומבטיחה רצף טיפולי רציף ובטוח.
מתי רישיון הופך למרשם – ולמה זה חשוב?
בהתאם לנוהל 106 של משרד הבריאות, יש הבחנה ברורה בין רישיון למרשם בקנאביס רפואי – וההבדל תלוי בהתוויות הרפואיות. רישיון ניתן למטופלים עם התוויות "אדומות", כמו כאב כרוני או פוסט-טראומה, ורק לאחר שמוצו אפשרויות טיפול אחרות. לעומת זאת, מרשם ניתן על ידי רופא מוסמך למי שמוגדרים תחת התוויות "ירוקות" – למשל מטופלים אונקולוגיים, או כאלה עם טרשת נפוצה, אפילפסיה, פרקינסון ועוד. מרשם מאפשר גישה ישירה לקנאביס, ללא צורך באישור נפרד מהיחידה לקנאביס רפואי. ברגע שהטיפול נחשב לסטנדרטי עבור ההתוויה, ויש רופא מוסמך, המעבר מרישיון למרשם יכול להתבצע – מה שהופך את התהליך למהיר ופשוט יותר.
במערכת הקנאביס הרפואי בישראל, משרד הבריאות מחלק את ההתוויות הרפואיות לשתי קבוצות: ירוקות ואדומות. התוויות ירוקות הן מצבים רפואיים שמוכרים כיום כהתוויות "מובנות מאליהן" – כלומר כאלה שבהן קנאביס רפואי נחשב לטיפול סטנדרטי. בין ההתוויות הירוקות אפשר למצוא מחלות אונקולוגיות, טרשת נפוצה, פרקינסון, אפילפסיה, דמנציה, מחלות מעי דלקתיות (כמו קרוהן וקוליטיס), HIV, אוטיזם, ומצבים פליאטיביים. מטופלים בקבוצות אלו לא צריכים לעבור ועדות או תהליך אישור ממשרד הבריאות – מספיק מרשם מרופא מוסמך שעבר הכשרה מתאימה. הכמות ההתחלתית המומלצת עומדת לרוב על 30 גרם לחודש, אך היא תלויה באבחנה ובשיקול הרופא.
לעומת זאת, התוויות אדומות הן מצבים רפואיים שבהם השימוש בקנאביס עדיין דורש אישור מיוחד מרשות ממשלתית – לרוב לאחר שמוצו טיפולים אחרים. הכוונה בעיקר להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) וכאב כרוני ממושך. במקרים אלו, רופא יכול להגיש בקשה לרישיון עבור המטופל, ובמקרים מסוימים הבקשה תיבדק על ידי משרד הבריאות. ההקצאה ההתחלתית היא לרוב 20 גרם בחודש, עם אפשרות להעלות את המינון בהמשך לפי הצורך הרפואי. ההבדל בין הקבוצות משפיע לא רק על מהירות הגישה לטיפול – אלא גם על אופי ההתנהלות מול המערכת הרפואית.
בסופו של דבר, הקנאביס הרפואי מלווה בנוהל מסודר
רישיון או מרשם, התוויות ירוקות או אדומות, חידוש שנתי או טיפול מתמשך. הבנה של ההבדלים בין המסלולים, הזמנים והקריטריונים היא לא רק עניין בירוקרטי, אלא חלק מהיכולת לשמור על שגרה טיפולית יציבה, מותאמת ונגישה ויעזור לכם להתנהל בקלות.
אין האמור להוות תחליף לייעוץ רפואי | יש להתייעץ עם הרופא המטפל | ט.ל.ח
