השימוש בקנאביס מעלה את רמות הדופמין במוח, חומר כימי שנחשב כמעורר תגובות כימיות הקשורות לאופוריה, רגיעה, שלווה ואושר. זאת למרות שמבחינה ביוכימית הקנאביס הוא אינו דומה לאופיואידים, לקוקאין או לסמים אחרים. נשאלת השאלה האם הקנאביס אכן ממכר? ובמידה וכן, מהו פוטנציאל ההתמכרות שלו?
הפרעת שימוש בקנאביס (CUD) מוגדרת כסיכון להתמכרות במהלך השימוש, דבר שמשפיע על כ-10% מ-193 מיליון משתמשי קנאביס ברחבי העולם. כך על פי פרסומי המכונים הלאומיים המציגים פתרונות נוספים כדוגמת טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), טיפול המיועד לשיפור המוטיבציה, והקניית כלים לניהול מצבים מסוימים שיכולים לדבריהם להפחית באופן משמעותי את תופעות הלוואי המיוחסות לצריכת הקנאביס. אירית אבישר, אחות, מגשרת ועורכת דין, המשמשת כיו"ר האגודה הישראלית לסיעוד קנאביס רפואי (ע"ר) מסבירה כי: ״"הקנאביס אינו ממכר יותר מכל סם אחר, ואולי אפילו פחות". כמי שהתמודדה בעצמה עם פיברומיאלגיה, טרשת נפוצה וסרטן וכיום מנהלת מרפאת קנאביס אשר מייעצת לרופאים למטופלים, היא עצמה מטופלת בקנאביס רפואי מעל לעשור. "התלות בקנאביס נגרמת כתוצאה מההסתגלות לרכיב ה -THC, המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח״, היא אומרת ומדגישה כי במקרים אלו זקוק המשתמש לכמות גדולה יותר מהחומר כדי ליצור את אותה תחושה והשפעה אליה התרגל עם מינונים נמוכים יותר. לדבריה, מצב זה עלול להוביל לחוסר שקט ועצבנות, ברגע שנמנע מהמשתמש השימוש בקנאביס.
כדי לבסס את דבריה, בנוסף למידע ולמחקרים אליהם נחשפה, היא מגלה כי הקנאביס סייע לה באופן אישי להשתקם ממחלת הטרשת הנפוצה, ועזר לייתר את הצורך ליטול כדורים לאיזונה. באותו אופן, היא אומרת, יכולים רבים אחרים לעשות שימוש בקנאביס עם התוויה רפואיות, אצלם צריכת החומר נשמרת יציבה ואפילו יורדת לאורך זמן.
התמכרות לקנאביס רפואי – מהם גורמי הסיכון?
המחקר על קנאביס והשפעותיו מתפתח וכך גם מתרחב המידע בתחום. למרות שרבים האנשים המשתמשים בחומר אינם סובלים מהשלכות שליליות, חשוב בכל זאת להבין מהם גורמי הסיכון שעשויים להגביר את הסבירות להתפתחות תלות בחומר, אותם מומלץ להכיר עוד לפני תחילת השימוש, כמפורט:
- שימוש מוקדם. ככל שאדם מתחיל לצרוך מוקדם יותר קנאביס, עם דגש על תקפות הנערות, כך עולה הסיכון לפיתוח תלות בחומר במהלך השנים.
- מצבים נפשיים. משתמשים הסובלים ממצבים פסיכיאטריים כדוגמת דיכאון, חרדה, הפרעת קשב, הפרעת דחק פוסט טראומטית ומאניה דפרסיה, עלולים להיות בסיכון מוגבר לפיתוח תלות בחומר, עם דגש על גברים צעירים הסובלים מסכיזופרניה.
- שימוש מוגבר. נמצא גם הוא בין גורמי הסיכון לפיתוח תלות בחומר.
- כמות ה-THC. ככל שריכוז התרכובת הפסיכואקטיבית הנמצאת בצמח הקנאביס רב יותר, כך גדל הסיכוי לפתח תלות בחומר.
אבישר מסבירה כי גם הגנטיקה נחשבת כגורם סיכון מהותי. לדבריה ״מהנתונים עולה כי 9% מהאוכלוסייה הכללית הם אנשים עם נטייה גנטית להתמכרות, ולא רק לקנאביס. מדובר גם על אלכוהול, מין, אוכל וקניות״.
מה ההבדל אם כן בין קנאביס לחומרים ממכרים אחרים אותם את מציינת?
״בניגוד לניקוטין או אלכוהול, הקנאביס נחשב כסם שנותן מענה למצבים רפואיים מסוימים כדוגמת כאב, לחץ וחרדה, הפרעות שינה, התקפי אפילפסיה, מחלות כרוניות, רעידות הנובעות ממחלת פרקינסון, ועוד. בנוסף, מספק הקנאביס הרפואי פתרון עבור חולים הסובלים מכאב כרוני, שהפכו עם השנים לצרכנים שכיחים של אופיואידים – חומר הדומה לקוקאין וחומרים ממכרים נוספים. יש הטוענים כי הוא אפילו הרבה יותר ממכר.
"יתרונות נוספים של הקנאביס הם הצורה העדינה והמתונה בה הוא פועל על סוגים שונים של קולטנים. זאת בנוסף לעובדה כי הגוף מכיר את החומרים של צמח שידועים כהרבה יותר ידידותיים, במיוחד לעומת מגוון החומרים הכימיים הכוללים תוצרי פירוק ששוקעים בגוף ועלולים לגרום לתופעות לוואי קשות. במקרים מסוימים יכול הקנאביס אף לסייע בגמילה מאותן התמכרויות״.
אנא הסבירי ופרטי…
״בזכות ההשפעה המאזנת של רכיב ה- CBD שבקנאביס, הוא יכול לסייע לטיפול במצבים פסיכוטיים ובריאותיים ולתת מענה להתמודדות עם תופעות לוואי של מחלות וטיפולים מסוימים אותם הזכרנו קודם לכן. באותו אופן מאפשר החומר להתמודד עם ההיבטים השונים של התמכרות. בנוסף, וממחקר שנעשה באוניברסיטת מינסוטה בארצות הברית בקרב 4000 תאומים, עולה כי לא נמצא קשר בין לגליזציה של קנאביס לסיכון מוגבר להפרעת שימוש בקנאביס, וכי קנאביס איננו מוביל ישירות לשימוש בסמים אחרים ולהתמכרויות. הממצאים מראים גם כי מבין כלל המשתתפים, התאומים השייכים למדינות בהן הקנאביס מוגדר כחוקי, אף הראו פחות תסמינים של הפרעת שימוש באלכוהול. זאת בנוסף, לצמצום הסבירות לעסוק בהתנהגות מסוכנת לאחר שתייה, כדוגמת נהיגה בשכרות. מיצוי הקנאבידיול בקנאביס נמצא גם כבעל אפקט נוירו-פרוטקטיבי כנגד ההשלכות השליליות של אלכוהול.
אז למעשה, מתוך כל החומרים הממכרים, הקנאביס הוא הכי פחות מסוכן?
״בהחלט כן. כך גם על פי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM), לפיו הסובלים מתלות במריחואנה עומדים במספר נמוך יותר של קריטריונים, לעומת רוב ההתמכרויות האחרות. בנוסף הקנאביס אינו גורם לנזק לכבד, בדומה להשפעת צריכת האלכוהול ברמה גבוה, ונעדר את האפקט המזיק והמסכן של שימוש ממושך באופיואידים. לעומת החומרים הממכרים האחרים, הקנאביס הרפואי גם נתון לפיקוח ובקרה. לציין כי יש שמגדירים את התלות בקנאביס כרגשית, זמנית והפיכה, ועם תסמיני גמילה שבאופן יחסי אינם קשים״.
איך אם כך נוצרת הפרעת שימוש בקנאביס?
״בדרך כלל, ובנוסף לגורמי הסיכון שצוינו, זה קורה בעקבות שימוש לא מידתי בחומר. הכוונה לצריכה יום יומית ולאורך כל היום, תוך ויתור על השגרה ועל פעילויות ותחביבים אהובים. כוונת המשורר היא כי באמצעות מינון נכון והתאמה מדויקת של מוצרי קנאביס למשתמש, אפשר יהיה לשפר את התפקוד ולעודד מוטיבציה בכל היבטי החיים״.
אבישר מסכמת ומדגישה כי למרות שמדובר בסם פחות מסוכן מחומרים ממכרים אחרים, חשוב בטרם צריכתו לפעול בהמלצת ומעקב רופא.ה בלבד, באופן פרסונלי, ובהתאם למינון המומלץ. עוד היא מוסיפה כי בשימוש בקנאביס רפואי יש לפעול לפי המלצת הרופא המטפל ובהתאם למינון מותאם אישית. לדבריה, מומלץ לדחות את השימוש בקנאביס לגיל מאוחר מגיל הנעורים, להימנע משימוש לרעה בסמים אחרים (כמו אלכוהול) במקביל, וכן להגביל את השימוש בקנאביס בזמן נהיגה או במקום העבודה. בנוסף, הסיכון לפיתוח תלות בקנאביס יורד גם כאשר המשתמשים נהנים מהיבטים חיובים בחייהם הכוללים קהילה עוטפת, משפחה וחברים טובים, קריירה מהנה, ואפילו תחביבים.
