מחקרים מראים כי קנאביס רפואי יכול לתת מענה במצבים מסוימים של פוסט-טראומה (PTSD), החל מהתמודדות עם לחץ ומתח, ועד הטיפול בזיכרונות הקשים ובטריגרים החיצוניים שמעודדים את התופעה. כדי לספק את הפתרונות המיטביים לכל מטופל, חשוב לאבחן את התסמונת הנפשית באופן סובייקטיבי, ולסייע בהנפקת הרישיון וחידושו
ההיסטוריה של העם היהודי ומדינת ישראל רוויה בחשיפה מתמדת למצבים קשים שעלולים ליצור טראומות קשות. דוגמא לכך היא תופעת ההלם קרב בה לוקים המשרתים בצה״ל, בקבע או במילואים, מצב המוגדר כתגובה לפוסט-טראומה הנגרמת מפעילות מבצעית-מלחמתית. על פי ההערכות, אלפים מהחיילים שלחמו במלחמת לבנון הראשונה, כ-16%, סבלו מתסמיני פוסט-טראומה. בנוסף מוגדרים כ- 5,500 חיילים כנכי צה״ל כתוצאה מ-PTSD (נכון לשנת 2020), זאת בנוסף לנפגעי פוסט-טראומה רבים שחוו אירועי טרור. אין ספק כי גם מלחמת ׳חרבות הברזל׳ תשפיע על רבים מתושבי המדינה, ותוביל לתופעות רבות והרסניות לטווח הקצר והארוך. בנוסף למצב הלאומי-מדיני, ישנה לעיתים חשיפה גם לסיטואציות מורכבות ומאתגרות, איתן הנפש לא מסוגלת להתמודד.
הבעיה המרכזית המיוחסת לפוסט טראומה היא שלא תמיד ניתן לזהות את המצב המורכב, ולמרות זאת הכרחי לאבחן, במטרה לתת טיפול מתאים בכל מצב ובכל גיל. אחד הפתרונות שיכולים לתת מענה מיטבי ובהתאם למצבו של המטופל, הוא השימוש בקנאביס רפואי המאושר על ידי משרד הבריאות הישראלי עבור מטופלים בגירים המאובחנים עם הפרעה פוסט-טראומטית. כאן נכנס לתמונה גם הקנאביס הרפואי.
מהי הפרעת דחק פוסט-טראומטית?
מדובר בתסמונת נפשית ששמה בעברית הפרעת הלמת (PTSD), ויש המכנים אותה גם כפציעה של הנפש, המתפתחת כתוצאה מקיומו של אירוע טראומתי בעל משמעות שלעיתים יכול להיות מסכן חיים. דוגמאות לאירוע מסוג שעלול לגרום לדיסוציאציה (ניתוק רגשי) הן אובדן של אדם קרוב, קרב או פיגוע, פגיעה פיזית או נפשית, תקיפה מינית, תאונה, ועוד.
הגדרת התסמינים על פי גורמים רפואיים מובילים בעולם
מצב של פוסט טראומה יכול להופיע מיד לאחר האירוע שגרם לתופעה, או להתפתח במהלך שנים. לפי פרסומי המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) מדובר ברוב המקרים בכ-3 חודשים ממועד האירוע הטראומטי בממוצע. לפי מקור זה המאפיינים יכולים להיות פיזיולוגיים או פסיכולוגיים ולכלול:
- זיכרונות ופלאשבקים שגורמים לסובל מהתופעה לחוות שוב ושוב את האירוע הטראומטי;
- תסמינים גופניים כדוגמת הזעה ודפיקות לב;
- מחשבות טורדניות;
- קשיים בזיכרון;
- הימנעות משימוש בחפצים, פגישה עם אנשים, ביקור במקומות, וסיטואציות, שמזכירים את האירוע הקשה;
- פגיעה משמעותית בתפקוד;
- קושי להירדם ו/או נדודי שינה;
- רגשות אשם;
- מתח, לחץ; וחרדה;
- כעס, עצבנות והתקפי זעם;
- קושי להרגיש אושר וסיפוק;
- ניתוק חברתי והתבודדות;
- עיסוק בהתנהגות מסוכנת, פזיזה או הרסנית;
ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (DSM-5), מתייחס גם הוא לתסמינים של פוסט טראומה, ומסווג אותם ל-4 סוגים עיקריים:
- תסמינים חודרניים, המאופיינים בסיוטים, זיכרונות קשים ותגובות רגשיות משמעותיות שגורמות למטופל להרגיש שהוא חווה שוב את האירוע הטראומטי.
- תסמיני הימנעות שהוזכרו קודם לכן, וגורמים לסובל מהתופעה להימנע מכל גורם שמזכיר, ולו קצת, את החוויה הקשה שעבר.
- שינויים בקוגניציה ובמצב הרוח, המלווים בחוסר יכולת לחוות רגשות חיוביים אותם מחליף מצב רגשי שלילי לגבי המטופל עצמו, סביבתו, והעולם כולו.
- שינויים בעוררות ובתגובתיות, דבר שבא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם, עצבנות מתמשכת, קשיים להתרכז, ערנות יתר, ותחושת פחד מתמדת.
מבוסס מחקרית – הקשר בין קנאביס והטיפול בפוסט-טראומה
כאמור, הטיפול במטופלים בגירים המאובחנים בהפרעה פוסט-טראומטית באמצעות קנאביס רפואי אושר זה מכבר על ידי משרד הבריאות הישראלי, כמו גם במדינות מערביות נוספות. זאת על בסיס מחקרים שונים שהוכיחו את יעילותו של הקנאביס הרפואי בהקלה על התסמינים המתוארים. דוגמה למחקר מסוג זה היא עבודתו של הכימאי הישראלי פרופ' רפאל משולם ז"ל שהצליח לבודד את החומר הפעיל בקנאביס – THC. זאת בזכות המבנה הכימי של רכיב זה שדומה לאננדמיד הכימי במוח שעשוי לשנות את התקשורת המוחית. זאת בנוסף לקנבינואידים שבקנאביס, שמפעילים קולטנים במערכת האנדוקנבינואידית המאפשרת העברת אותות, וכך מסייעת לווסת פונקציות רבות בגוף, ביניהן זיכרון ולמידה.
המחקרים שערך פרופ' משולם בנושא, גילו גם כי רכיב ה-THC בקנאביס יכול לסייע בהרגעת פעילות מוחית מהירה שיכולה לבלבל את הסובלים מפוסט טראומה, ובהפחתת רגישות המוח לטריגרים חיצוניים כדוגמת ריח או רעש שמזכירים את האירוע הטראומטי. גילוי משמעותי נוסף לו תרמו מחקרים אלו מתייחס לנושא הגנת המוח מפני פציעות, שרלוונטי למצב של פוסט טראומה. כך הראו תוצאות הניסויים שבוצעו בעכברים שקנאביס רפואי יכול לסייע למטופלים שסובלים מפציעה במוח כדוגמת פוסט טראומטיים, כמו גם חולי פרקינסון ואלצהיימר.
מחקרים נוספים שנערכו בנושא מגבים גם הם את מגוון יתרונותיו של הקנאביס הרפואי בכל הקשור לתסמינים של פוסט טראומה. במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה שחקרה את השפעות הקנבינואידים על עיבוד רגשי בעכברים שנחשפו לאירוע טראומטי, נמצא כי שימוש באותו קנאביס סינטטי בסמיכות לאירוע הטראומטי, יכול למנוע את התפתחות התסמינים המדוברים. מחקר נוסף שנערך בשנת 2022 לו היו שותפים אוניברסיטת חיפה, הטכניון ובית החולים השיקומי ׳רעות׳, הוכיח כי שימוש בקנאביס רפואי מפחית הפרעות שינה הנגרמות על ידי פוסט טראומה.
חשוב לציין, שלמרות המחקרים הרבים והחשובים, המחקר בנושא נמצא בראשית דרכו, וכי צפויים עוד גילויים ותוצאות שיאפשרו את דיוק ומיקסום השימוש בקנאביס רפואי להתמודדות עם פוסט טראומה.
הדרך להנפקת הרישיון וחידושו
על פי הוראות משרד הבריאות, ניתן לטפל בהפרעת פוסט טראומה בקרב בגירים העונים על קריטריונים מסוימים המוגדרים בצורה מפורטת באתר המשרד. אחד התנאים לדוגמא הוא הפרעה בדרגת חומרה בינונית ומעלה המוגדרת כ-30% נכות לפחות על פי המוסד לביטוח לאומי או משרד הביטחון, שנמשכת למעלה מ-3 שנים. בנוסף, ועל פי ההתוויה הפסיכיאטרית הכוללת גם מצב של פוסט טראומה, מותנה הטיפול בקנאביס רפואי גם בהמלצת פסיכיאטר, ובמיצוי של 2 טיפולים תרופתיים ו-2 טיפולים פסיכולוגים כדוגמת תרופות נוגדות דיכאון וטיפול פסיכותרפי, ללא תוצאות קליניות חיוביות. ישנם גם מטופלים שלא בהכרח מתאימים לסוג זה של טיפול, עם דגש על בעלי גנטיקה פסיכיאטרית משמעותית, ואנשים עם היסטוריה של פסיכוזה או רקע של התמכרות לסמים, אלכוהול והפרעות קוגניטיביות.
לאחר האישור, ניתן לקבל את הרישיון לקנאביס רפואי עבור טיפול בפוסטה טראומה בבתי המרקחת המורשים. האישור תקף לשישה חודשים בשנת הטיפול הראשונה, ומתחדש לפי הצורך ובכפוף למעקב הפסיכיאטר המטפל.
